ת"א 180/98

תקציר

התובע, תושב מחנה הפליטים אל-אמערי הסמוך לרמאללה, נורה ברגלו על ידי חייל צה"ל ונפצע ביום 31.5.94, סמוך לשעה 21:00, והגיש תביעת נזיקין נגד הנתבעים, חיילי צה"ל, בטענה לרשלנות, תקיפה והפרת חובה חקוקה על ידי החיילים. הנאשמים הודו בירי אך הכחישו אחריות וטענו כי הירי היה סביר ומוצדק בנסיבות העניין. בית המשפט בחן את הראיות שהציגו הצדדים, לרבות עדויות עדים ורישומי מבצעים, כדי לקבוע את נסיבות הירי. השופט מצא את עדותו של התובע בלתי עקבית ומוטה, בעוד שגרסת הנתבעים לאירועים, אף שנתמכה בחלקה על ידי עדיהם, נסתרה ברישומי המבצע ונעדרה הסברים משכנעים לפערים. השופט הגיע למסקנה כי הנאשמים לא הצליחו להוכיח כי הירי היה סביר ומוצדק. באשר לתביעת הנזיקין, התייחסה השופטת להיעדר ראיות ברורות שהוצגו על ידי הצדדים ופסקה לתובע סכום חד פעמי של 400,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.