פש"ר 58846-02-16

תקציר

השאלה המרכזית בתיק זה סובבת סביב עסקאות סותרות של דירה הרשומה על שם חייב. אחיו של החייב טוען כי הדירה ניתנה לו במתנה ללא תמורה בשנת 2008, בעוד הנושים טוענים אחרת, מה גם שהדירה נותרה רשומה על שם החייב. השופטת בוחנת בקפידה את הראיות שהוצגו ומגיעה למסקנה כי עסקת המתנה תקפה למרות היעדר הסכם מכר בכתב, תוך הסתמכות על תצהירים חתומים הן על ידי החייבת והן על אחיה, וכן על נסיבות נוספות התומכות בתביעתם. לדברי השופט, צוואת האב, חלוקת העיזבון על ידי האחים והשימוש ארוך השנים של האח בדירה כבעליה, מצביעים כולם על כך שהדירה אכן ניתנה לו במתנה. יתר על כן, מצבו הכלכלי של החייב בעת ההעברה היה יציב, דבר השולל את הרעיון של העברה פסולה כדי להימנע מנושים. עוד מדגישה השופטת כי זכותו של האח בדירה, אף שאינה רשומה, גוברת על טענת העיקול המאוחרת. לפיכך, הדירה אינה חלק מקופת הכינוס וזכותו המחייבת של האח קודמת. ההחלטה נוגעת בקצרה גם באי תחולתו של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל במקרה זה, ומסתיימת בקבלת טענת האח, הוראה על ביטול עיקולים ומתן אפשרות לרישום הזכויות בדירה על שמו. כל צד אחראי להוצאותיו.