בר"ע 48321-02-24

תקציר

פסק דין ארוך זה דן בערעור על פסק דין קודם בעניין דיני עבודה וחישובי שכר לגננת שעבדה בגן ילדים. פסק הדין משרטט את כל ההיסטוריה של התיק, לרבות פסקי דין קודמים והסכמת הצדדים למנות רואה חשבון לבחינת תביעות השכר. הערעור, שהוגש על ידי ארגון המעסיקים, ביקש לבטל את פסק הדין הקודם ולהוציא פסק חדש, אך הבקשה נדחתה. בית המשפט קבע כי פסק הדין הקודם, שמינה רואה חשבון לבחינת התחשיבים הכלכליים, לא ביטל את הסוגיות העובדתיות והמשפטיות של התיק. לפיכך, החלטת בית הדין האזורי לעבודה לבסס את פסק דינו על פסק הדין הקודם הייתה תקפה. בפסק הדין הודגש כי הצדדים הסכימו כי בדיקת רואה החשבון אינה מהווה הודאה באשמה ונועדה רק לצורך חישובי שכר מדויקים. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי אם מי מהצדדים מעוניין לערער על פסק הדין הקודם בעניינים עובדתיים ומשפטיים, הוא יכול לעשות זאת במסגרת הערעור על פסק הדין המשלים. בקשת רשות הערעור נדחתה, והעמותה לא חויבה לכסות את הוצאותיו של העובד, שכן פסק הדין העדיף את האחרון.