בר"ע 2906-12-16

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור על פסק דין קודם של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין פגיעתו בעבודה. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המבקש כי הוועדה העריכה באופן שגוי את דרגת הנכות שלו. באופן ספציפי, בית המשפט אישר את קביעת הוועדה ל-10% נכות בשל ליקוי נוירולוגי ו-5% נכות בגין צלקות נראות לעין. היא גם הסכימה עם הפעלתה החלקית של תקנה 15 על ידי הוועדה, שהגדילה את דרגת הנכות הכוללת של המבקש ל-19%. המבקש טען לאחוזי נכות גבוהים יותר, סיווג שונה לצלקותיו, והפעלה מלאה של תקנה 15 בהתאם לשכרו בפועל. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעויות משפטיות בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה והגיע למסקנה כי יש לדחות את בקשת הערר. פסק דין זה מחזק את הפסיקה הקודמת ומדגיש כי הערכת הוועדה לגבי נכותו של המבקש הייתה ראויה בהתחשב בראיות הרפואיות וכי לא היה בסיס משפטי לאחוז גבוה יותר או לסיווג שונה. בנוסף, קבע השופט כי הוועדה פירשה נכונה ויישמה את תקנה 15, וכי כל שינוי עתידי במוגבלותו של המבקש עשוי להביא לבחינה מחודשת של תחולת התקנה. למבקש לא נפסקו הוצאות כלשהן, ופסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים.