ת"א 626/02

תקציר

בית המשפט מצא כי אכן היה פירוק שיתוף בעל פה בלתי רשום בין עזבונו של המנוח שליין לבין הנתבעים גרשגורן ואשתו לניהול והפעלת מחנות קיץ לילדים. השותפות, שלא היה בה הסכם שותפות, פורקה, וחלקו של שליין בשותפות נרכש על ידי גרשגורן תמורת 12,500 שקל בדצמבר 1998, חצי שנה לפני מותו של שליין. התובע, גרושתו של שליין ושותפו לחיים שירש את זכויותיו בשותפות על פי צוואתו, טען כי 12,500 השקלים היו רק חלק מהתחשבנות שוטפת בין השותפים ולא תשלום רכישה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, שכן התובעת לא הצליחה להביא ראיות משכנעות לתמיכה בטענתה. השופטת ציינה כי גרסת הנתבעים לאירועים סבירה יותר, וכי נטל ההוכחה מוטל על התובע. אי השתתפותו של שליין בפעילות המחנה במהלך מחלתו, היעדר קבלות או החזרי מס המעידים על הוצאותיו של שליין עבור המחנה, והתנהגות שני הצדדים לאחר הרכישה הנטענת, כל אלה תמכו בטענת הנתבעים. בנוסף, עדויות התובע ואשתו הראשונה של שליין, שהסתמכו על דבריו של שליין טרם מותו, נדחו כעדות שמיעה. בסך הכל, הראיות הצביעו על פירוק השותפות, ושליין מכר את חלקו לגרשגורן. לפיכך, התביעה נדחתה, ושני הצדדים היו פטורים מכיסוי שכר טרחת עורך הדין זה של זה בהתחשב במערכת היחסים הידידותית שלהם בעבר.