ב"ל 37403-09-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לטענה של עורך דין שטען כי תסמונת התעלה הקרפלית שלו נגרמה כתוצאה מעבודת ההקלדה שלו. עם זאת, השופטת, אירית הרמל, פסקה נגדו וקבעה כי הוא לא הביא ראיות מספיקות לכך שמצבו נגרם כתוצאה מעבודתו. לתמיכה בהחלטתה, התייחסה השופטת הרמל לתקדימים קיימים המחייבים את התובעים להוכיח כי מצבם נבע מפעולות חוזרות ונשנות לאורך תקופה ממושכת. השופט ציין כי התובע, עורך דין עצמאי, סובל מעומס עבודה משמעותי. עם זאת, הראיות שהוצגו לא שכנעו את בית המשפט כי התובע עסק בהקלדה רצופה במשך כשש שעות ביום, כפי שטען. חקירת השופטת העלתה כי שגרת העבודה של התובעת כללה משימות ואינטראקציות שונות לאורך יום העבודה, לרבות פגישות ושיחות טלפון עם לקוחות, חברות ביטוח וגורמים נוספים. הפרעות אלה גרמו לכך שעבודת ההקלדה שלו לא הייתה רציפה. יתר על כן, אופי עבודתו כעורך דין חייב אותו להפעיל שיקול דעת והנמקה משפטית, שסתרו את טענת ההקלדה האינטנסיבית והמתמשכת. בסופו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי עבודתה של התובעת לא התמקדה רק בפעולות הקלדה חוזרות ונשנות אלא כללה מגוון רחב של תחומי אחריות מקצועיים. כתוצאה מכך, התביעה בגין מחלת מקצוע או פגיעה נדחתה בשל היעדר ראיות משכנעות לתמיכה בתיאוריית המיקרוטראומה של התובע. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ויימסר להם בהמשך.