ת"א 15821-05-19

תקציר

הנתבע חויב לפנות את הדירה ששכרו ולשלם 80,358 ש"ח דמי שכירות שלא שולמו. פסק דין זה ניתן לאחר שהתובעת, עמידר חברה משכנת, נקטה בהליכים משפטיים נגד הנתבעת בגין סירובה לחתום על חוזה שכירות ולשלם דמי שכירות. הנתבעים טענו כי הם דיירים מוגנים ולכן זכאים להנחות בשכר דירה, אך השופט קבע כי לא כך הדבר. בחוזה השכירות שנחתם בין הורי הנתבעת בשנת 1960 צוין במפורש כי חוק הגנת הדייר אינו חל, והסכם פשרה שנחתם בין אמה המנוחה של הנתבעת לא ביסס את זכותה לדיירות מוגנת. בנוסף, סירובה של הנתבעת לחתום על חוזה שכירות ולשלם דמי שכירות היווה הפרה של התנאים המפורטים בנוהל זכויות חוזיות, המזכה את עמידר בסעד הפינוי המבוקש. השופטת קיבלה את טענות עמידר בנוגע לדמי השכירות שלא שולמו, והורתה לנתבעת לשלם את דמי השימוש הראויים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. סכום זה, בסך 80,358 שקלים, מכסה את התקופה שבין אוגוסט 2015 למאי 2019. לנתבע ניתנה ארכה עד ליום 31.12.2021 לפנות את הדירה ולשלם את שכר הטרחה, לרבות הוצאות נוספות ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪.