ע"א 8/79

תקציר

בית המשפט העליון דן במקרה של קטין שנפצע בשדה התעופה מגידו בשנת 1969 וכתוצאה מכך נקטעה רגלו השמאלית. התאונה אירעה כאשר כבל שנגרר על ידי מכונית פגע בקטין. בית המשפט מצא את הנהג אחראי לתאונה בשל מעשיו הרשלניים, שכן לא עצר את רכבו למרות שידע על הימצאות אנשים באזור הסכנה. הנהג, חברת הביטוח ומועדון התעופה הישראלי חויבו במשותף לשלם את הפיצוי הקטן. הדוד, שהתעלם מסימני האזהרה ונכנס לשטח צבאי מוגבל, נמצא אחראי ב-25% לתאונה וחויב לשפות את הנהג ואת חברת הביטוח. בית המשפט עמד על חובת הזהירות שחבים בעלי מקרקעין כלפי מסיגי גבול, ובפרט קטינים, לפי פקודת הנזיקין. בפסק הדין הודגש כי יש לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים כלפי ילדים, וכי אין לפגוע במסיג גבול ידוע כתוצאה ממעשים רשלניים. עם זאת, בית המשפט ציין כי די בפעולות המדינה, כגון הצבת שלטי אזהרה, כדי לעמוד בחובת הזהירות שלה, ודחה את הטענה כי היה עליה לגדר את השטח או להעסיק שומרים. בית המשפט קיבל חלקית את ערעורו של הקטין, הגדיל את פיצויי אובדן ההשתכרות העתידיים שלו, ודחה ערעורים אחרים וערעורים שכנגד. החלטה זו מדגישה את מורכבות האחריות כאשר מעורבים צדדים מרובים ורשלנות, כמו גם את היישום הדק של דינים הנוגעים למסיגי גבול וחובת זהירות.