ת"פ 30000-05-14

תקציר

על פי הודאתו של הנאשם עצמו, הוא אשם בכתב האישום המתוקן, הכולל שתי עבירות שבוצעו בזמנים שונים. האישום הראשון כולל סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, ניסיון להשמיד ראיות, הפרעה לשוטר, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. האישום השני כולל ניסיון לשיבוש הליכי משפט והפרעה לשוטר. מעשיו של הנאשם פגעו במספר ערכים חברתיים, ובהם שמירה על חיי אדם, שלטון החוק והסדר הציבורי. לגבי האישום הראשון, טווח הענישה המתאים נקבע בין 15 ל-40 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים. ואילו עבור האישום השני, הוא נקבע בין 1 ל 5 חודשים, אשר יכול לשמש גם כעבודות שירות. השופטת החליטה כי העונש הכולל על מעשיו של הנאשם צריך להיכלל במתחמי ענישה אלה, ולא יוטל עונש נפרד על כל אירוע. נלקחות בחשבון גם נסיבות שאינן קשורות לעבירות, כגון עברו הפלילי של הנאשם, עברו התעבורתי, רצידיביזם ונסיבות אישיות. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 25 חודשי מאסר. בנוסף, השופט מורה על הפעלת מאסר על תנאי קודם, שתוצאתו הכוללת 29 חודשי מאסר. השופט מחליט גם על התחייבות כספית, פסילה מהוצאת רישיון נהיגה ומאסר על תנאי. כמו כן, השופט בוחר שלא להחרים את רכבו של הנאשם, בהתחשב בנסיבות האישיות והמשפחתיות החריגות. פסק הדין ממליץ גם על שילובו של הנאשם בהליך שיקומי.