בע"מ 704/12

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק בסכסוך נישואין בין מבקש למשיב בנוגע להסדרי המשמורת לאחר גירושיהם. לאחר הגשת תביעת המשמורת, התכוונה האם המשיבה לעבור עם הילדים למרכז הארץ. בית המשפט לענייני משפחה בטבריה פסק תחילה לטובת משמורת פיזית משותפת, ודחה את בקשת המשיב להעתיק את מקום מגוריהם של הילדים. עם זאת, בעקבות ערעור של המשיב, הורה בית המשפט המחוזי בנצרת על בחינה מחודשת של סוגיית המשמורת, בהתחשב במעבר האפשרי. בית המשפט לענייני משפחה, לאחר מינוי מומחה, קבע כי על הילדים לעבור להתגורר אצל אמם, אך עיכב את המעבר עד לסוף שנת הלימודים. בית המשפט המחוזי, בערעור שהוגש לאחר מכן, קבע כי המהלך יכול להתבצע באופן מיידי, והוביל את האב המבקש להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. הבקשה, שביקשה גם עיכוב ביצוע, מבקשת לעכב את המעבר עד תום שנת הלימודים, בטענה כי מעבר מיידי אינו לטובת בנם. לאחר ששקל את הבקשה ואת המסמכים הרלוונטיים, לא מצא בית המשפט עילה משפטית המצדיקה דחייה נוספת, ודחה את הבקשה תוך שהוא מקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ההחלטה מדגישה את חשיבות טובת הילדים ומציינת את ההורות המסורה של שני הצדדים. בית המשפט מקווה שההורים ימשיכו לשתף פעולה ולהגיע להסכמות לטובת ילדיהם, ובקשת רשות הערעור, יחד עם עיכוב הביצוע, נדחית.