עת"מ 17319-10-13

תקציר

העותר ביקש זכויות של דייר ממשיך בדירה ציבורית שהושכרה בעבר לאביו, שנפטר בשנת 2009. הבקשה נדחתה על ידי ועדת האכלוס העליונה על סמך הראיות המצביעות על כך שהעותר לא התגורר עם אביו לפחות ארבע שנים לפני מותו, דרישה לרכישת מעמד של דייר ממשיך. הוועדה העדיפה ראיות אלה על פני טענות העותר והתצהירים והמכתבים התומכים. העותר ערער על החלטה זו, וטען כי יש לתת משקל רב יותר לראיות שהציג. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטת הוועדה היא סבירה ומצויה בתחום המשפט המינהלי, והעותר לא עמד בדרישות להיות דייר ממשיך. זאת ועוד, העותר לא היה זכאי לדיור ציבורי על בסיס מצבו הסוציו-אקונומי, שהוא דרישה נפרדת. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לפנות את הדירה. החלטה זו התקבלה לאור המשאבים הציבוריים המוגבלים והצורך לתעדף את הקצאת הדיור הציבורי למי שעומד בתנאי הזכאות המחמירים.