פש"ר 1717/00

תקציר

כונסי הנכסים של חברת היכלי דוד ביקשו מבית המשפט להכריע למי יש לשלם את חוב הארנונה לטובת עיריית רחובות, שכן הייתה מחלוקת האם יש לשלמו מקופת הפירוק או מקרן הכינוס. החברה עברה במקביל גם הליכי פירוק וגם כינוס נכסים, מה שסיבך את התיק. כונסי הנכסים טענו כי יש להטיל את החוב על קרן הפירוק, ואילו המנהל המיוחד והכונס טענו כי עליו להיות חלק מהוצאות קרן הכינוס . השופט קבע כי חוב הארנונה, בהיותו מס על החזקת נכסים, צריך להיות מוטל על כונסי הנכסים מאחר שהם היו בעלי זיקה קרובה ביותר להיכל, הנכס העיקרי של החברה, והיו אחראים לתחזוקתו ומכירתו. ההחלטה בעניין ציוד צבאי נשר הייתה מכובדת מכיוון שהיא עסקה בסוג אחר של מס. בנוסף, הכפפת כונסי הנכסים להליך הפירוק לא שינתה את התוצאה, שכן לנושה המובטח נותרה שליטה על גורל הבטוחות שלהם. השופט הדגיש כי האחריות לתוצאות של בקרה זו, כגון ארנונה, מוטלת על כונסי הנכסים. כמו כן, האחסון הזמני של ציוד החברה באולם לא שינה את הקשר העיקרי של הכונסים לנכס. לפיכך, החוב בארנונה ישולם מקופת הכינוס ולא מקרן הפירוק.