ע"א 424/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לארבעה ערעורים הנובעים משני פסקי דין בהם מעורבים מר עמוס לוזון וגורמים שבשליטתו, ומר משה צאיג, ובת זוגו, מריה לורטו סרנו. התיק המורכב סובב סביב מימוש כפוי של זכויות בחלקת קרקע בפתח תקווה לפירעון הלוואה. בהליכים קודמים נקבע כי לוזון אחראי ל-5/6 וצאיג ל-1/6 מהחזר ההלוואה. הערעורים הנוכחיים נובעים משני הליכים נפרדים - האחד בתל אביב והשני במרכז - שמטרתם לקבוע את העלויות וההתחייבויות של כל צד הנובעות ממימוש כפוי של הקרקע. ההליך בתל אביב הורה ללוזון לשלם לצאיג יותר מ-5 מיליון שקל, ואילו ההליך המרכזי הורה ללוזון לשלם לצאיג פיצויים של יותר מ-4.5 מיליון שקל, לצד אגרות נוספות. לאחר עיון זיהה בית המשפט מספר טעויות בשני פסקי הדין. אלה כוללים חישובים הקשורים לחלוקת החזרי ההלוואה ואגרות בית המשפט, וכן את התמורה שהתקבלה ממכירה כפויה של הנכס. בית המשפט הורה לתקן טעויות אלה. עוד נקבע כי התשלום של לוזון לצאיג בהליך בתל אביב צריך לכלול הפרשי ריבית והצמדה ממועד המכירה הכפויה. חשוב לציין כי בית המשפט דחה טענות נוספות של שני הצדדים, לרבות טענתו של לוזון לחלוקה שונה של הוצאות ההוצאה לפועל והתנגדותו של צאיג לחישוב נזקים. בסיכומו של דבר, הערעורים הנוגעים להליך בתל אביב התקבלו באופן חלקי, וכתוצאה מכך שולם תשלום מתוקן של כ-4.7 מיליון שקל על ידי לוזון לצאיג, בתוספת ריבית ועמלות נוספות. ערעורו של לוזון על ההליך המרכזי התקבל במלואו, ופטר אותו מהאישומים עליהם הורתה הערכאה הנמוכה יותר. לבסוף, ערעורו של צאיג בעניין ההליך המרכזי נדחה במלואו. בית המשפט החליט כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו בגין הערעורים.