עת"מ 57989-05-13

תקציר

העותר, דוד ביצור, ביקש להכיר בו כדייר ממשיך בדירת הדיור הציבורי של אמו ז"ל, לאחר מותה. עם זאת, בקשתו נדחתה על ידי המשיבה, ועדת האכלוס העליונה של משרד הבינוי והשיכון, בנימוק שלא התגורר עם אמו בדירה בארבע השנים שקדמו לפטירתה. ביצור, אסיר משוחרר עם היסטוריה של התמכרות לסמים, טען כי התגורר בדירה כל חייו וכי היעדרותו בחלק מהשנים המדוברות נבעה ממאסרו. כן חלק על האופן שבו ערך המשיב ביקורי דירה שנתיים, והציג ראיות נוספות בניסיון להוכיח את מקום מגוריו הרציף. בית המשפט קבע כי מאסרו של ביצור קטע את מקום מגוריו הרציף, וכי היעדרותו במהלך ביקורי הדירות השנתיים, יחד עם היעדר ראיות התומכות בטענותיו, פירושם שלא עמד בדרישות החוק להמשך השכירות. בעוד השופטים הכירו במצבו הקשה של ביצור, הם הדגישו כי היענות לבקשתו משמעותה העדפתו על פני משפחות אחרות הזקוקות לדיור ציבורי, דבר שאינו מוצדק. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה המנהלית, מבלי לפסוק הוצאות, בהתחשב בנסיבותיו של ביצור. עוד ציינה השופטת כי העתירה הוגשה במועד, כפי שהוסכם על עמידר - החברה הלאומית לדיור - בתביעת פינוי קודמת.