ת"א 39571-05-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו בגין רשלנות בעקבות תאונת עבודה בה נפגע בריאתו לאחר שהרים לכאורה שולחן כבד. הנתבעת הכחישה את התרחשות התאונה וטענה כי נזקו של התובע לא היה צפוי באופן סביר. השופט פסק לטובת הנתבע ודחה את תביעת התובע. השופט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח כי התאונה התרחשה כמתואר בכתב התביעה. השופט פקפק בגרסתו של התובע לאירועים, וציין חוסר עקביות והיעדר ראיות תומכות. השופט אמנם קיבל את העובדה שאירעה תאונה, אך לא כפי שטען התובע. השופטת ציינה כי התובע לא הצליח להוכיח את משקל המטען שנשא, שלא היה עשרות ק"ג כפי שנטען, אך ככל הנראה כ-15 ק"ג, לא משקל חריג עבור צעיר בריא בן 21. בנוסף, קבע השופט כי התנהלות הנתבעת לא עלתה כדי רשלנות, שכן הרמת השולחן לא יצרה סיכון בלתי סביר. לא נמצאה כל ראיה למחלת רקע או פגיעות מיוחדת אצל התובע שהנתבע היה צריך לצפות באופן סביר. העבודה שביצע התובע הייתה שגרתית ולא דרשה הוראות ספציפיות. השופטת דחתה גם את טענת התובע בדבר תחולתו של כלל "הדבר המסוכן", המגלגל את נטל ההוכחה אל הנתבע. באשר לתביעת התובע בגין הפרת חובות חקוקות, לא מצאה השופטת כל ראיה להפרת חובות כלשהן. לפיכך, גם תביעת הנזיקין נדחתה מאחר והנתבע לא היה אחראי לתאונה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והתובע היה פטור מתשלום יתרת שכר הטרחה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 19.9.2022.