בג"צ 112/53

תקציר

פסק הדין דן במעמד האזרחות של חנה דיב נקארה, שעזב את ישראל באופן זמני בשנת 1948 וחזר בשנת 1949 אך נעצר עם שובו. נקארה הגיש בקשה לדרכון ישראלי בשנת 1952 אך נדחה בשל סברו של מנהל מחלקת הדרכונים כי אינו עומד בדרישות. השאלה המרכזית היא האם כניסתו של נקארה לישראל עם שובו הייתה חוקית, מה שישפיע על בקשתו לאזרחות. על בית המשפט להכריע האם שר הפנים כבול להחלטה קודמת הנוגעת לערעורו של נקארה לפי חוק הבחירות, שפסק לטובתו. פסק הדין מנתח את ההבדל בין החלטות "in rem", המחייבות גם את מי שלא השתתף בדיון, לבין החלטות "אישיות" או "בין-חלקיות", שאינן מחייבות צדדים שלישיים. אותם בעלי דין מההחלטה הקודמת נוכחים בתיק זה. בית המשפט מגיע למסקנה כי ההחלטה הקודמת משמשת כצעד מניעתי, כלומר שר הפנים מנוע מלטעון כי כניסתו של נקארה לישראל הייתה בלתי חוקית. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת נקארה.