בר"ע 3378/07

תקציר

בית משפט השלום דחה תביעה בגין השתק חברה בתביעת פיצויים בגין תאונת דרכים, בה נתבע העותר כמבטח הרכב שפגע במשיב. העותר טען כי פסיקה קודמת של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הדוחה את תביעת המשיב לפיצויי פגיעה בעבודה, צריכה למנוע מהמשיבה להגיש תביעת נזיקין בבית משפט השלום. בית הדין לעבודה קבע כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי של המשיב. עם זאת, בית משפט השלום סירב להכיר בהשתק זה, בנימוק של הבדלים בדיני הראיות בין בית הדין לעבודה לבית הדין האזרחי, ובמיוחד ההיקף המצומצם של חקירה נגדית של מומחים בבית הדין לעבודה. בית המשפט הסתמך גם על החלטת ביניים בתביעת הנזיקין ועל חוות דעת של מומחה מטעמו, שטרם נחקר. פסק דינו של בית הדין האזורי, שהתבסס על חוות דעתו של היועץ הרפואי, העדיף את עמדת היועץ על פני זו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בית הדין קבע כי היעדר זכות לחקירה נגדית בבית הדין לעבודה מונע היווצרות השתק חברה. בנוסף, ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי, שהמל"ל יוכל לתבוע מאוחר יותר בחזרה מהצד המפצה, לא היטיב עם העותר. בית הדין דחה גם את טענת העותרת כי פסק הדין של בית הדין לעבודה מהווה קביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לבסוף, צוין כי פסיקת בית הדין לעבודה בעניין קשר סיבתי אינה יכולה להיחשב כקביעה מחייבת. מטעמים אלה נדחתה בקשת רשות הערעור.