ע"פ 23/77

תקציר

פסק הדין שניתן על ידי השופט בן פורת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 30.11.76 בתיק 671/75 הרשיע את מיכאל שרעבי ברצח בכוונה תחילה של מאיר בן לולו. ההרשעה התבססה בעיקר על עדותו של מאיר אסור, שנכח ברכב בעת ביצוע העבירה, ואשר עדותו הוגדרה אמינה על ידי בית המשפט. אסור הגיע להסדר טיעון עם התביעה, במסגרתו הודה בהריגת בן לולו בתמורה לעדותו האמיתית נגד שרעבי ולסיוע אפשרי של המשטרה ביציאה מהארץ לאחר ריצוי עונשו, אם נשקפת סכנה לחייו. בית המשפט שקל גם ראיות נסיבתיות נוספות שתמכו בעדותו של אסור. סנגורו של שרעבי ניסה לערער את עדותו של אסור, וטען כי היה לו תמריץ להפליל את שרעבי כדי להבטיח שהמשטרה תקיים את הבטחתה לסיוע. עם זאת, בית המשפט מצא כי מצבו של אסור דומה למצבו של עד מדינה, שאין לו ציפייה לעונש, ולכן ניתן להסתמך על עדותו. השופט סיכם גם את הרקע העובדתי של התיק, בו היו מעורבים שרעבי, אסור והמנוח היו שותפים לעסק בלתי חוקי לסחר בסמים. על פי החשד, שרעבי ירה למוות במנוח בעת שהיו יחד ברכב. כמה עדים אישרו חלקים מעדותו של אסור והוצגו גם ראיות נסיבתיות אחרות. בית המשפט מצא כי די בכוחן המצטבר של הראיות כדי להרשיע את שרעבי ברצח בכוונה תחילה. לפיכך, נדחה הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.