ת"א 53767-11-21

תקציר

השופטת קבעה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי היא בעלת זכויות היוצרים ביצירות המדוברות - קרי מסלולי טיול ותצלום. בעוד התובעים הציגו ראיות לכאורה לכך שהנתבעת העתיקה תכנים מאתר האינטרנט שלהם, הם לא הוכיחו כי הם יוזמי היצירות או כי הזכויות ביצירות אלה הועברו אליהם. מסלולי הטיול נמצאו כיצירה ספרותית, והתצלום נחשב ליצירה צילומית, שניהם מוגנים על ידי דיני זכויות יוצרים. עם זאת, ראיות התובעים לא הספיקו כדי להוכיח את טענתם כי יצרו יצירות אלה או כי צד אחר נתן להם את הזכויות לעשות כן. באשר למסלולי הטיול, הטקסטים המקוריים לא הוצגו, וראיות התובעת חסרו בפירוט לגבי ציר הזמן של יצירתם והעברתם לאתר חדש. העד המרכזי מטעם התובעת, מר זינגר, מסר עדות לא עקבית, והשופט מצא את טענותיו לגבי מקור התמונה לא משכנעות במיוחד. למרות חסרונות אלה, השופט מצא כי התובע הציג ראיות מסוימות להעתקה על ידי הנתבע, תוך ציון הדמיון בין יצירותיו של התובע לעבודות הנתבעת. גם טענות הנתבע בדבר יצירה עצמאית עוררו שאלות, והשופט מצא את טענות התובע בנקודה זו משכנעות. עם זאת, ללא הוכחת בעלות על זכויות יוצרים, תביעת התובע לסעד לא תוכל להצליח. בסופו של דבר קבע השופט כי יש לדחות את התביעה. כל צד יישא בהוצאותיו, לאור הצלחתו החלקית של התובע להוכיח העתקה.