ע"א 296/71

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לימאות הכריע בתובענה שהגישו חמישה משיבים נגד אנייה מערערת. התביעה נבעה מהפרת חוזה הובלה, שגרמה נזק עקיף לבעל המטען. מבטחי הבעלים שילמו דמי הצלה כדי לשחרר את המטען וכעת מבקשים השבה. המערערת ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי וטענה כי בית המשפט נעדר סמכות וכי התביעה לא הראתה עילת תביעה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את סמכותו של בית המשפט המחוזי לפי סעיף 6 לחוק בית המשפט לאדמירליות, 1861, שאינו דורש נזק פיזי לטובין וחל כל עוד האנייה זרה והטובין הובלו לישראל. באשר לעילת התביעה, קבע בית המשפט כי ערבות המבטחים מהווה אינטרס ביטוחי והפסד, המאפשר להם לתבוע השבה. בנוסף, בית המשפט דן באפשרות לסעד הצהרתי אך לא פסק בה, שכן מצא כי התביעה מעידה על עילת תביעה בלעדיו. לבסוף, הבהיר בית הדין כי סמכותו של בית הדין לימאות אינה תלויה בהימצאות האנייה בישראל, ומעצר האנייה היה תקף. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם את הוצאות המשיבים.