עע"מ 9012/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בנוגע לבקשה לעיכוב ביצוע בפסק דין הקשור למכרז לשירותים עירוניים. התקנות קובעות כי ערעור אינו מעכב אוטומטית את ביצוע פסק הדין, אך לבית הדין לערעורים יש סמכות ליתן סעד זמני או לעכב את הביצוע אם המבקש מוכיח סיכויי הצלחה טובים בערעור ואם מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בעוד שהתקנות יוצרות איזון בין סיכויי הצלחת הערעור לבין מאזן הנוחות, סיכויי הצלחה גבוהים יותר בערעור מפחיתים את משקלו של מאזן הנוחות. במקרה זה, בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת ועדת המכרזים להעניק את המכרז לי.ר.א.ב, ובמקום זאת העניק אותו למעשה למסדר. החלטת בית המשפט מעוררת חששות משפטיים, שכן נראה כי בית המשפט החליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת המכרזים, במיוחד לאור החלטת הוועדה התואמת את חוות הדעת המקצועיות שהוצגו. יתר על כן, שמירה על הסטטוס קוו עדיפה בדרך כלל במקרים של מכרזים, ואספקת השירותים השוטפת אינה יוצרת בדרך כלל נזק בלתי הפיך. עם זאת, במקרה זה, בהינתן שי.ר.א.ב סיפקה את השירותים לפני פסק הדין ולאחריו, שמירה על הסטטוס קוו מונעת את פירוק מערך פינוי האשפה התפעולי שלהם. כמו כן, בהתחשב בכך שמסדר הונחה שלא לבצע רכישות למכרז כבר באוגוסט 2020, הפגיעה בהם מתמתנת. מאחר שבקשתה של י.ר.א.ב לעיכוב ביצוע ראויה, ומאזנת בין סיכויי הצלחת הערעור לבין נוחות הצדדים, הבקשה מתקבלת. הצו הארעי שהוצא בעבר יעכב כעת באופן רשמי את הביצוע עד להכרעה בערעור, והערבות של י.ר.א.ב בסך 200 אלף שקל תישאר על כנה כדי להבטיח את נזקיה הפוטנציאליים של מצדר.