רע"א 8294/21

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב משמורת קטינה וטובתה. בית המשפט לנוער הוציא צו המכריז על הקטינה כ"נזקקת" ומוציא אותה ממשמורת אביה בשל חשש לביטחונה הפיזי והנפשי. החלטה זו התבססה על טענות להזנחה, התעללות פיזית והתעללות מינית פוטנציאלית מצד האב, כמו גם על מצב החיים המעורער של הקטין וחוסר תובנה ושיתוף פעולה מצד האב. האב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך ערעורו נדחה. לאחר מכן פנה לבית הדין לערעורים וביקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור, בהפעילו את שיקול דעתה, קיבלה את הערעור כגלגול שלישי, בהתחשב בנסיבות החריגות של המקרה ואמת המידה המקלה לבקשות מסוג זה. בית המשפט לערעורים, לאחר שבחן ביסודיות את ההיסטוריה של התיק, הסכים עם החלטת בית המשפט לנוער. בית המשפט פירט את בריחת הקטינה מהמעון, את דיווחיה על התעללות ופגיעה שעברה בבית אביה ואת חוסר שיתוף הפעולה של האב עם שירותי הרווחה. נקבע כי הצו המקורי של הזדקקות לקטינה והוצאתה ממשמורת אביה צריך להישאר על כנו, שכן לא ניתן להבטיח את ביטחונה אחרת. בית המשפט לערעורים ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר על כנו את פסק דינו הראשוני של בית משפט השלום. החלטה זו התקבלה לטובת הקטינה, למרות רצונו של האב ואמירותיה הסותרות של הקטינה לגבי העדפות המשמורת שלה. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי צו המשמורת נחוץ כדי להגן על טובת הקטין, וכך התקבל הערעור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל והחלטתו המקורית של בית המשפט לנוער הוחזרה.