רע"ב 6437/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה קודמת הנוגעת לביטול תקופת מבחן של אסיר. השופט מציין כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים בהם מדובר בשאלה משפטית או בסוגיה עקרונית החורגת מהאינטרסים של הצדדים ומקרה זה אינו מצדיק דיון כזה. הבקשה נוגעת להשלכות של הפרת תנאי שחרורו של האסיר על ידי ביצוע עבירה נוספת בתקופת מבחן. השופט מדגיש כי לאסירים אין זכות מוחלטת לשחרור מוקדם וכי לוועדת השחרורים סמכות שיקול דעת להורות על שחרורים כאלה בתנאים מסוימים. תנאי אחד הוא שאסור לאסיר לבצע עבירות נוספות במהלך תקופת המבחן. אם אסיר מבצע עבירה אחרת, החוק מחייב לבטל את מאסרו על תנאי, למעט חריגים מוגבלים. במקרה הנוכחי, השופט מסכים עם החלטת ועדת השחרורים לבטל את מאסרו על תנאי של המבקש משום שעבר עבירות בתקופת המבחן ונידון למאסר בגין עבירות אלה, תוך שהוא נופל בבירור בפרמטרים לביטול. כמו כן, השופט מדגיש את שיקול הדעת הנתון לוועדת השחרורים בעניינים אלה ומציין כי המבקש היה מיוצג ומודע להשלכות מעשיו. השופט מגיע למסקנה כי אין הצדקה לערעור נוסף ולכן דוחה את הבקשה. החלטה זו היא סופית.