רע"א 23334-12-24

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: רע"א 23334-12-24 - ליאור זילברמן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' **מבוא:** החלטה זו של כבוד הרשמת מורן יהב עוסקת בסוגיה פרוצדורלית מהותית במסגרת הליכי פשיטת רגל: אופן ההשגה על החלטה של בית המשפט המחוזי הקובעת כי כספים שהגיעו לפושט רגל מכוח פסק דין בתביעה ייצוגית, מהווים כספים שהגיעו לו טרם מתן צו ההפטר, ולכן יש להעבירם לקופת הכינוס. ההחלטה מתמקדת בסיווג ההליך – האם מדובר בערעור בזכות או בערעור ברשות – וזאת בהתבסס על הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") והפסיקה. **העובדות הרלוונטיות:** * בעניינו של המבקש, ליאור זילברמן, התנהלו הליכי פשיטת רגל. * ניתן צו כינוס לנכסיו ביום 24.2.2014. * ביום 9.4.2017 הוכרז כפושט רגל, ומונה לו נאמן. * ביום 25.6.2017 ניתן צו הפטר לחובותיו. * ביום 11.5.2024 קיבל המבקש הודעה מרשות המיסים על זכאותו לקבל סכום של 143,000 ש"ח מכוח פסק דין שניתן בתביעה ייצוגית, אשר קבע כי על רשות המיסים להשיב סכומים בגין השנים 2005-2007. * בית המשפט המחוזי קבע כי זכותו של המבקש לקבלת הכספים התגבשה טרם מתן צו ההפטר, ולכן יש להעבירם לקופת הכינוס, אף כי פסק הדין הסופי בעניין התובענה הייצוגית ניתן לאחר מתן צו ההפטר. * בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה. * המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. **השאלה המשפטית וההכרעה:** השאלה המרכזית העומדת בפני הרשמת היא מהו אופן ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קובעת כי כספים שזכאי להם פושט רגל מכוח פסק דין בתביעה ייצוגית, ייחשבו ככספים שהגיעו לו טרם צו ההפטר ויעברו לקופת הכינוס. כבוד הרשמת קבעה כי ההחלטה נתונה ל**ערעור ברשות**. **ניתוח משפטי ועקרונות יסוד:** 1. **הבחנה בין "צו בפשיטת רגל" ל"החלטה אחרת" לעניין זכות הערעור:** * **עקרון יסוד:** סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי "צו בפשיטת רגל" ניתן לערעור בזכות. לעומת זאת, "החלטות אחרות" כפופות לדיני הערעור הרגילים, המבחינים בין פסק דין (ערעור בזכות) להחלטה אחרת (ערעור ברשות). * **הגדרה של "צו בפשיטת רגל":** כפי שמודגש בפסיקה (בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה), "צו בפשיטת רגל" הוא צו שניתן במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת של בית המשפט לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל. * **החלטות שאינן "צו בפשיטת רגל":** החלטות בעלות אופי דיוני או כאלה הנשענות על עקרונות משפט כלליים אינן נכללות בהגדרה זו, ויחולו עליהן דיני הערעור ה"רגילים". 2. **מבחן הסופיות להבחנה בין "פסק דין" ל"החלטה אחרת":** * **עקרון יסוד:** מבחן הסופיות, המכונה גם "מבחן סגירת התיק", הוא הכלי המרכזי להבחנה בין פסק דין להחלטה אחרת בהליכים אזרחיים. * **פסק דין:** החלטה המסיימת את בירור המחלוקת בין הצדדים או את הדיון במכלול ההליך. * **החלטה אחרת:** החלטה שאינה מסיימת את הדיון, אלא מהווה שלב ביניים בדרך להכרעה סופית. * **מבחן הסעד (מבחן עזר):** אם בית המשפט פוסק סעד אחד במלואו, העומד בפני עצמו, מדובר בפסק דין (אף אם לא הסתיים ההליך כולו). אם לא כן, מדובר בהחלטה אחרת. 3. **יישום העקרונות על המקרה הנדון:** * **מהות ההחלטה:** בית המשפט קמא נדרש להכריע בשאלת מעמדם של כספים מסוימים – האם הם נכסים הכפופים לחלוקה בין נושים מכוח סעיפים 42 ו-85 לפקודה, או שהם חורגים מתחולתם. ההחלטה אינה מסיימת את הליך פשיטת הרגל עצמו, אלא מתייחסת לסוג ספציפי של נכסים בתוך ההליך. * **התייחסות לצו ההפטר:** הרשמת מכירה בכך שצו ההפטר מהווה "קו פרשת מים". עם זאת, היא מדגישה כי ההחלטה עוסקת בסעיפים 42 ו-85 לפקודה, הנוגעים לנכסי פושט הרגל הכפופים לחלוקה. * **החלטת ביניים:** הרשמת מקבלת את עמדת המבקש והנאמן, לפיה ההחלטה בעניין הכספים המגיעים למבקש היא **החלטת ביניים** בתוך הליך פשיטת הרגל, אשר הייתה אמורה להינתן עוד קודם למתן צו ההפטר, אך בשל נסיבות העניין (המועד שבו הגיע המידע לידי בית המשפט) ניתנה לאחר מכן. * **חוסר סופיות:** מכיוון שההחלטה אינה סוגרת את הליך פשיטת הרגל כולו, אלא מתייחסת לסוג מסוים של נכסים, היא אינה מהווה "פסק דין" במובן של מבחן הסופיות, אלא "החלטה אחרת". * **הקשר ל"צו בפשיטת רגל":** הרשמת מציינת, תוך הפניה לפסיקה רלוונטית (גיא בנאי נ' קרן אוגינץ), כי החלטה זו אינה "צו בפשיטת רגל" שניתן לערעור בזכות, אלא החלטה אשר יש להחיל עליה את דיני הערעור הרגילים. **חידוש משפטי או דגש מיוחד:** החידוש העיקרי בהחלטה זו נעוץ ביישום הדק של ההבחנות הפרוצדורליות בין סוגי החלטות בהליכי פשיטת רגל, בהתאם לדינים הכלליים. על אף שפסק הדין הייצוגי ניתן לאחר צו ההפטר, ההחלטה מדגישה כי ה"זכות" עצמה – הנכס הנתון להכרעה – התגבשה לכאורה לפני ההפטר. ההחלטה מכריעה כי מהותה של ההכרעה – האם הכספים יועברו לקופת הכינוס אם לאו – אינה משנה את סיווגה כהחלטת ביניים, המחייבת הגשת בקשת רשות ערעור. הדבר מרמז על הדגש שמושים על השלב בו ניתנת ההחלטה ביחס להליך הכולל, ולאו דווקא על עצם ה"סופיות" של התוצאה הספציפית. **סיכום:** כבוד הרשמת מורן יהב קבעה כי ההליך דנן, העוסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין העברת כספים לקופת כינוס, מסווג כ**ערעור ברשות**. ההחלטה מתבססת על העקרונות המנחים את סיווג ההחלטות בהליכי פשיטת רגל, תוך הבחנה בין "צו בפשיטת רגל" ל"החלטה אחרת", ויישום מבחן הסופיות והסעד. נקבע כי ההחלטה נושא הדיון אינה סוגרת את הליך פשיטת הרגל, מהווה שלב ביניים, ולכן כפופה לדיני הערעור ה"רגילים" המחייבים קבלת רשות ערעור. ההחלטה אינה מתייחסת לגופם של דברים, אלא לדרך הדיונית הנכונה להשגה.