ת"א 2027/00

תקציר

פסק דין זה דן בתיק שנדון בפני השופטת סירוטה, אשר פרשה לגמלאות לפני מתן פסק הדין, ומכאן זומנו הצדדים להגיב לאפשרות לסיים את התיק לפי תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לאחר שמיעת הטיעונים, החליטה השופטת סירוטה למסור את פסק הדין על סמך החומרים הקיימים. מדובר בסכסוך בין בנק המזרחי המאוחד לבין שותפיו לשעבר של פרוסט פלסט, יצרנית וספקית של מוצרי פלסטיק ונייר, על כתב ערבות תמידי בלתי מוגבל חתום להבטחת חוב החברה לבנק. פרוסט פלסט סבלה ממעילה שהובילה לקריסתה הפיננסית, והבנק ביקש לגבות את החוב מהנתבעים, שטענו לפיטורים בשל רשלנות הבנק לכאורה והפרת חובת זהירות. עוד טענו הנתבעים כי הבנק לא יידע אותם על מהות הערבות ולא שלח הודעות שנתיות על החוב, בניגוד להוראות המפקח על הבנקים. השופטת סירוטה קיבלה חלקית את טענת הבנק. היא הטילה על הנתבעים אחריות לחובות החברה, שכן הם לא מילאו את התחייבותם על פי הסכם שיתוף הפעולה ולא סיפקו את המסמכים הנדרשים. בנוסף, קבע השופט כי הערבות הבלתי מוגבלת נותרה בתוקף, ודחה את טענת הנתבעים כי היא בוטלה עקב שינוי בסטטוס השותפות ביניהם. השופט מצא את פעולות הבנק סבירות, והגיע למסקנה כי הוא לא התרשל בגביית החוב והודיע לנתבעים על ערבותם בעל פה. עם זאת, השופטת קיבלה את טענת הנתבעים כי הבנק לא שלח הודעות שנתיות, אך קבעה כי הפרה זו אינה מצדיקה לפטור את הנתבעים מהתחייבויות הערבות שלהם, נוכח ידיעתם על מצבה הפיננסי של החברה. הנתבעים חויבו לשלם את החוב, בניכוי הסכום בו זכה הבנק בתביעה נפרדת נגד הריבוע הכחול, בצירוף ריבית והוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 35 אלף שקל.