עת"א 53868-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים: **פסק דין: עת"א 53868-06-25 אלענאמי נ' שירות בתי הסוהר** **רקע כללי:** העתירה עוסקת בשתי בקשות עיקריות מצד אסיר המרצה מאסר עולם באגף הפרדה: 1. **קיום שיחות זום עם ילדיו וקביעת נוהל כללי לאפשרות שיחות זום לאסירים כתחליף לביקורי משפחה.** 2. **הגדלת זמן שיחות הטלפון היומי מ-120 דקות ל-180 דקות, וכן תיקון פקודת נציבות 04.03.00 שעניינה "הפרדת אסירים" באופן שיאפשר לאסירי הפרדה להשתמש בטלפון יותר מ-120 דקות ביום.** העותר מבסס את בקשותיו על קשיים הנובעים ממאסרו הממושך, העובדה שהוא שוהה באגף הפרדה, היעדר ביקורי משפחה ממושכים, והחשש על שלום ילדיו עקב המצב הביטחוני (מלחמת "חרבות ברזל"). **ניתוח משפטי:** **א. שיחות זום:** * **עקרון משפטי מרכזי: אין זכות מוקנית לשיחות זום; סמכות ניהול בתי הסוהר בידי שב"ס.** ההלכה הפסוקה, כפי שמשתקפת בפסק הדין, היא כי לא קיימת לאסירים זכות מוקנית לקיים שיחות זום עם בני משפחותיהם. בית המשפט מדגיש כי אין זה מתפקידו להקנות זכות כזו בדרך של "חקיקה שיפוטית". הקניית טובת הנאה כזו לכלל האסירים טומנת בחובה השלכות רוחביות משמעותיות, לרבות בתחום הביטחוני, התקציבי, וכן דורשת הערכות מבחינת משאבי כוח אדם ואמצעים טכנולוגיים. אלו הם עניינים הנמצאים בתחום סמכותו ומומחיותו של שירות בתי הסוהר. * **פקודת נציבות 04.40.01 – "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר מטעמים מיוחדים":** בית המשפט מתייחס לעדכון שנערך לפקודה זו ביום 24.12.24. סעיף 9 לפקודה מעניק למפקד בית הסוהר סמכות לשקול מתן אפשרות לקיים שיחת היוועדות חזותית (זום) במקרים חריגים ומפורטים, כגון אירועים משפחתיים משמעותיים (הולדת ילד, בר/בת מצווה, נישואי קרוב משפחה מדרגה ראשונה) וכן במקרים בהם קיימת מניעה להוצאת אסיר מבית הסוהר. * **חידוש/הבהרה:** הפקודה החדשה מבהירה כי שיחות זום, כאשר הן מותרות, שמורות למקרים חריגים ונתונות לשיקול דעתו של מפקד בית הסוהר. הן אינן מהוות תחליף לביקורי משפחה סטנדרטיים. * **פרשנות ההחלטה הפרטנית בעניינו של העותר:** בית המשפט מאשר את החלטת הגורם הממונה בדחיית בקשתו הפרטנית של העותר לשיחת זום. ההחלטה נסמכת על מספר טעמים: * העותר הגיע למתקן הכליאה זמן קצר לפני הגשת הבקשה. * העותר צבר "חמ"ן שלילי" (ככל הנראה, המצביע על התנהגות בעייתית או עבירות משמעת). * בקשתו אינה עומדת בתנאים המפורטים בסעיף 9 לפקודת הנציבות 04.40.01. * אין הצדקה להעניק לו טובת הנאה שכזו, מעבר לזכויות הסטנדרטיות. * **ההבחנה בין עתירה כללית לבין עתירה פרטנית:** בית המשפט מבחין בין הרצון לקבוע נוהל כללי לשיחות זום (אשר נדחה) לבין הבקשה הפרטנית של העותר (שגם היא נדחתה). כל אחת מהבקשות נדונה לגופה, אך העקרונות המשפטיים זהים – אין חובה חוקית או הלכתית להעניק זכות זו באופן גורף או פרטני, אלא אם כן מתקיימים תנאים חריגים ושיקול דעת מקצועי של שב"ס. **ב. שיחות טלפון:** * **עקרון משפטי: שיחת טלפון כאמצעי קשר – טובת הנאה.** בית המשפט מזכיר את פקודת נציבות 04.36.00, הקובעת כי קיום קשר טלפוני, למעט שיחות עם עורך דין, מהווה "טובת הנאה". עובדה זו משליכה על נכונות ההגבלות המוטלות על משך השיחות. * **הסדרת זמני שיחות לאסירי הפרדה:** סעיף 32(ג) לפקודת נציבות 04.30.00 ("החזקת אסירים בהפרדה") קובע כי זמן השיחות המוקצה לאסיר בהפרדה הוא עד 120 דקות ביום. סעיף 32(ד) מאפשר למפקד המחוז או סגנו לאשר, במקרים חריגים, הארכה של שעה נוספת לפרק זמן מוגבל. * **הלכה פסוקה בעניין הגבלת שיחות לאסירי הפרדה:** בתי המשפט (ובפרט בית המשפט העליון) דנו לא אחת בסוגיה זו וקבעו כי האבחנה בין זמן שיחות לאסיר רגיל (150 דקות) לבין אסיר בהפרדה (120 דקות) היא אבחנה מוצדקת. הטעמים לכך נובעים מאופיו הייחודי של אסירי ההפרדה, הכוללים שיקולים ביטחוניים, שיקולי ניהול בית הסוהר, והרצון להגביל את טווח ההשפעה של אסירים אלו. * **פסק דין רע"ב 8020/09 פרנסואה אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר:** פסק דין זה מדגיש את הצורך בהתייחסות גמישה לאפשרויות הקשר לאסירים בהפרדה, אך גם את החשיבות של מגבלות הנובעות מאילוצים כלליים ואינדיבידואליים. בית המשפט שם אף הביע תקווה לבחינת האפשרות להארכה נוספת בהמשך. * **פסק דין עת"א (מרכז) 24375-08-24 יוסי מוסלי נ' שירות בתי הסוהר:** פסק דין זה מאשר כי ההבחנה מוצדקת, והזמן המוקצב לאסירי הפרדה (120 דקות) תואם את הפקודה ואינו מהווה אפליה לא רלוונטית. * **טענת העותר בדבר קיום טלפונים בתאים:** בית המשפט דוחה את טענת העותר לפיה עצם קיום טלפונים בתוך התאים מצדיק הגדלת שעות השיחה. הוא מאמץ את נימוקי שב"ס, לפיהם ההגבלות נובעות לא רק משיקולים לוגיסטיים, אלא גם משיקולים ביטחוניים, שיקולי ניהול ומתן תמריצים לאסירים (למשל, הרצון לעודד אסירים לצאת מאגפי הפרדה). * **החלטה פרטנית בעניינו של העותר:** גם בבקשה להארכת זמן שיחות הטלפון, בית המשפט מאשר את סבירות ההחלטה של הגורם הממונה לדחות את הבקשה. הדבר נסמך על: * החמ"ן השלילי של העותר. * העובדה שהעותר לא הציג נסיבות חריגות המצדיקות את הוחרגתו. * העובדה שהעותר לא ניצל את כל מכסת הדקות הקיימת בחלק מהימים. * הצורך של שב"ס לפעול באופן שוויוני. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **הפרדת רשויות וריסון שיפוטי:** פסק הדין מדגים את ההבחנה בין תפקידו של בית המשפט כגורם מבקר ומפקח, לבין תפקידו של מנהל בתי הסוהר כגורם מנהלי וביטחוני. בית המשפט נמנע מלהיכנס לנעליהם של מקבלי ההחלטות המקצועיים של שב"ס, במיוחד בנושאים בעלי השלכות ביטחוניות, תקציביות וניהוליות. 2. **"חקיקה שיפוטית" מול סמכות ניהול:** בית המשפט דוחה במפורש את הרעיון של "חקיקה שיפוטית" – קביעת זכויות והוראות חדשות באמצעות בית המשפט, כאשר הדבר טרם הוסדר בחקיקה או בפקודות רלוונטיות. הדבר מדגיש את ההבחנה בין פרשנות החוק והתקנות הקיימות, לבין יצירתם. 3. **עקרון הסבירות והמידתיות:** בית המשפט בוחן את החלטות שב"ס, הן הכלליות והן הפרטניות, לאור עקרונות הסבירות והמידתיות. הוא קובע כי ההחלטות בעניינו של העותר (לגבי שיחות זום והארכת זמן שיחות טלפון) היו סבירות ולא נפלה בהן כל טעות המצדיקה התערבות שיפוטית. 4. **התפתחות טכנולוגית לעומת המסגרת הנורמטיבית:** פסק הדין מתמודד עם הפער בין התפתחויות טכנולוגיות (כגון זום) לבין המסגרת הנורמטיבית הקיימת. הוא קובע כי יש לבחון הטמעת טכנולוגיות חדשות במסגרת הכללים הקיימים, ולא להכניסן באופן גורף ללא בחינה מעמיקה. 5. **חשיבות העדכון בפקודת נציבות 04.40.01:** העדכון בפקודה זו מהווה חידוש משמעותי, שכן הוא מסדיר באופן מפורש (גם אם במקרים חריגים) את האפשרות לשימוש בשיחות וידאו. בכך, הוא נותן מענה חלקי, מוגבל ומבוקר, לדרישות העולות מבקשות מסוג זה. 6. **עקרון השוויון לעומת הצרכים הייחודיים:** בית המשפט מכיר בצורך של שב"ס לשמור על עקרון השוויון בין האסירים, אך גם מכיר בכך שלעיתים יש צרכים ייחודיים (כמו במקרה של אסירי הפרדה) המצדיקים התייחסות שונה, כל עוד היא מוצדקת וסבירה. **סיכום:** פסק הדין דוחה את העתירה כולה. הוא קובע כי לא קיימת לאסירים זכות מוקנית לשיחות זום, וכי ההחלטות בנושא נתונות לסמכותו של שירות בתי הסוהר, תוך התייחסות לעדכוני פקודות ולשיקולים ביטחוניים וניהוליים. בנוסף, בית המשפט מאשר את ההסדר הקיים לגבי זמן שיחות הטלפון לאסירי הפרדה, תוך שהוא רואה בו הסדר סביר ומוצדק, ואינו מתערב בהחלטות הפרטניות של שב"ס. הדגש הוא על שמירת סמכויות הניהול והאכיפה בידי שירות בתי הסוהר, תוך ביקורת שיפוטית על סבירות ההחלטות.