ת"א 58229-11-21

תקציר

בית המשפט אישר את בקשת התובע למנות בורר בסכסוך עם הנתבעים. הנתבעים טענו כי לבית המשפט סמכות שיפוט בלעדית בתיק מכוח חוק הנאמנות, אך השופט דחה טענה זו בקובעו כי החוק חל רק על הליכים הקשורים מטבעם לדיני הנאמנות. על פי חוק הבוררות, השופט קיבל את העובדה שבין הצדדים קיים סכסוך, אותו הסכימו ליישב באמצעות בוררות. המבקש ביקש בעבר מינוי בורר מהנתבעים אך לא קיבל מענה. עוד קבעה השופטת, כי תניית הבוררות בהסכם השותפות חלה על המשיב 3, חרף העובדה שלא היו חתומים עליו, בשל קרבתם ואינטרסים זהים עם יתר המשיבים. השופט הדגיש את חשיבות כיבוד הסכמים חוזיים ואת נטייתם של בתי המשפט לאשר בקשות בוררות. אלא אם כן קיימים שיקולים כבדי משקל, עדיף לפתור סכסוך עסקי-מסחרי באמצעות בוררות. מאחר שהתקיימו כל הדרישות, הורה השופט על מינוי בורר ליישוב הסכסוך, עם אפשרות שבית המשפט ימנה בורר אם הצדדים לא יצליחו להסכים עליו בעצמם. המשיבים חויבו לשלם למבקש הוצאות בסך 10,000 ₪.