מ"ת 47162-04-16

תקציר

השופטת, דבורה עטר, מצאה די ראיות לכאורה כדי לתמוך בכתב האישום נגד המשיב בגין העבירות החמורות המיוחסות להם. הראיות מצביעות על מסוכנותו וחוסר העכבות של המשיב, שכן הם תקפו את המתלוננת באכזריות מבלי להקשיב לתחנוניה או לזעקותיה, ולא הראו סימני חרטה. מצבה הנפשי הסוער של המתלוננת וגרסתה העקבית לאירועים נתמכו במספר ראיות, לרבות דיווחיו של השוטר שהגיב לראשונה לקריאתה, דברי חברתה ותיעוד העימות שלה עם המשיב. התנהלותו ואמירותיו של המשיב עצמו לאחר האירוע מאששות לכאורה את גרסתה של המתלוננת ולא את גרסתו שלו, ובית המשפט מצא את טענותיו בדבר קיום יחסי מין בהסכמה כבלתי משכנעות. זאת ועוד, עברו הפלילי של המשיב, לרבות עבירות מין ואלימות קודמות, חיזק את תפיסת מסוכנותו וחוסר יכולתו להימנע ממעשים אלה, חרף ריצוי עונשי מאסר. נוכח חומרתם הרבה של מעשיו של המשיב והסיכון הנשקף מהם, החליט השופט שלא חלופות מעצר והורה על הארכת מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים.