ה"פ 332/04

תקציר

המבקשים, ר.ח. חמתי ובניו בע"מ, יוסף חמתי וחנה חמתי, ביקשו פסק דין הצהרתי למימוש זכות החכירה של זאב רייכמן בחלקת קרקע המכונה גוש 6180, חלקה 98, חלקות משנה 1, 2, 3 ו-4, ולהירשם כבעלי החכירה במקום רייכמן. כמו כן, הם ביקשו רשות לבצע דיספוזיציה במקרקעין כדי להסדיר חוב של אנור חברה לבנין ונכסים בע"מ (אנור). רייכמן החזיק ב-52% מזכויות החכירה בקרקע, והיתרה הוחזקה בידי יצחק משעל. אנור התקשרה עם המבקשים בהסכם ביצוע לבנייה להקמת בניין מגורים על הקרקע. משהפרה אנור את ההסכם ולא שילמה למבקשים, הם הפסיקו לעבוד והטילו עיקול על הנכס. לאחר משא ומתן הושג הסכם פשרה, ורייכמן חתם על כתב התחייבות לרשום הערת אזהרה לטובת המבקשים בדבר זכות החכירה שלו בקרקע. הערה זו נועדה להבטיח את זכותם של המבקשים לקבל תשלום מאנור כפי שנקבע בפסק בורר. עם זאת, בית המשפט מצא כי הערת האזהרה נועדה אך ורק להבטיח את זכותם של המבקשים לדירה הספציפית (דירה מספר 1 בקומה הראשונה) שיועדה לאנור בבניין שבנייתו הסתיימה ולא את מלוא זכות החכירה של רייכמן בקרקע. הדירה צוינה בהסכם הפשרה ובמסמכים נלווים נוספים. בית המשפט דחה גם את טענת המבקשים כי רייכמן ערב אישית לפסק הבורר, ולא מצא כל ראיה לכך בכתב ההתחייבות או במסמכים אחרים. מאחר שהדירה יועדה לאנור והפכה לחלק מנכסי הפירוק, תביעתם של המבקשים נגד רייכמן לא צלחה. בית המשפט הורה על ביטול הערת האזהרה וקבע כי המבקשים אינם זכאים לסעד. בנוסף, חויבו המבקשים לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ₪, שהתחלקו שווה בשווה בין רייכמן, כונסי הנכסים (המשיבים 2 עד 4) והמנהל המיוחד (המשיב 6).