ת"פ 4358-08-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **מבוא** התיק דנן עוסק בהרשעת הנאשם, מר מוחדי אבו זאיד, בשלוש עבירות של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובעבירה נוספת של איומים במקום אחר. ההרשעה התבססה על הודאת הנאשם במסגרת הסדר טיעון. גזר הדין דן בקביעת העונש ההולם לנאשם, תוך התייחסות לנסיבות ביצוע העבירות, נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, מדיניות הענישה הנוהגת, והמלצות שירות המבחן. **המסגרת הנורמטיבית והערכים המוגנים** 1. **עבירת האיומים (סעיף 192 לחוק העונשין):** העבירה עליה הורשע הנאשם מוגדרת כ"התייחסות בתקווה או בהקנטה, בדבר גרימתה של אדם נזק שלא כדין". בפרקטיקה המשפטית, איים גורם כלשהו על גורם אחר, באופן שעלול להטיל פחד או להקניט, ולפגוע בשלוות נפשו או בטחונו האישי. 2. **הגנה על אנשי חוק ושלטון החוק:** בית המשפט מדגיש את חומרת הפגיעה בערכים מוגנים מרכזיים: * **שלוות נפשם של השוטרים:** איומים על שוטרים פוגעים ביכולתם למלא את תפקידם. * **הסדר הציבורי:** פגיעה בשוטרים מערערת את הסדר הציבורי. * **פעילות תקינה ויעילה של המשטרה:** איומים פוגעים ביכולת המשטרה למלא את תפקידה ללא מורא. * **שלטון החוק:** איומים על נציגי החוק נתפסים כפגיעה במדינה כולה ובשלטון החוק. 3. **מגמת החמרה בפסיקה:** בית המשפט מצביע על מגמה ברורה בפסיקה להחמיר בענישה בעבירות איומים המופנות כלפי אנשי חוק. זאת, על מנת לחזק את ההגנה על אנשי החוק ולאפשר להם למלא את תפקידם ללא חשש. הדבר נתמך בפסיקה ברע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל, שם נקבע כי "יש להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם." **נסיבות הקשורות בביצוע העבירות** 1. **היעדר תכנון:** בית המשפט קבע כי האירועים לא היו מתוכננים. 2. **"חוט מקשר" - תחושת עליונות ואיום:** למרות היעדר התכנון, קיים "חוט מקשר" בין האירועים, והוא תחושתו של הנאשם כי הוא יכול "לעלוב ולאיים על השוטרים, וזאת שעה שהוא מרגיש במצב דחק". לשון האיומים וה"הבטחה" לבוא עימם חשבון מעידים על "מידת חוסר מורתעות מצד הנאשם". 3. **חוסר הלימה בין עבר פלילי להתנהגות:** בית המשפט מציין כי עברו הפלילי של הנאשם היה אמור להביאו ל"כניעות" כלפי השוטרים, במקום זאת, התנהגותו הייתה פוגענית. 4. **יכולת הימנעות:** הדגש כי הנאשם יכול היה בקלות להימנע מהמעשים על ידי ציות להוראות השוטרים. **מדיניות הענישה הנוהגת** 1. **מגוון מתחמי ענישה:** בית המשפט מכיר בכך שעבירת האיומים זוכה למנעד רחב של מתחמי ענישה, התלויים בגורמים רבים (ספציפיות האיום, נסיבות, היקף, מושא האיום, התמשכותו). 2. **הפסיקה בעבירות דומות:** * **עפ"ג (מחוזי ב"ש) 69977-05-24 מתן מרדכי בוקובזה:** מתחם ענישה בין עבודות שירות ל-8 חודשי מאסר בעבירת איומים על סוהר. * **ע"פ (מחוזי חיפה) 207-08 מדינת ישראל נ' בביזייב תומר:** נאשם איים על שוטר בשני מקרים. בית המשפט החמיר עונש מאסר מותנה וקנס ל-4 חודשי מאסר בפועל, והדגיש כי "ביהמ"ש לא יתייחס בסלחנות למי שפוגע או מאיים בפגיעה בשוטרים". * **ת"פ (שלום ק"ג) 31418-08-18 מדינת ישראל נ' יוסף אדרי:** מתחם ענישה של 2-7 חודשי מאסר (שיכולים להירצות בעבודות שירות) על איומים כלפי שוטרים, כאשר מיקום הנאשם ברף הנמוך בשל גילו. נגזרו 75 ימי עבודות שירות. 3. **ניתוח הפסיקה שהוצגה:** בית המשפט מתייחס לפסיקה שהוצגה על ידי הצדדים. הוא מציין שהפסיקה תומכת במתחמי ענישה המתחילים מעבודות שירות ועד 12-14 חודשי מאסר בפועל. 4. **שיקול הענישה הנוהגת:** בית המשפט מדגיש כי הענישה הנוהגת היא רק *שיקול אחד* בקביעת מתחם העונש ההולם, וקביעת המתחם היא "קביעה ערכית". 5. **איחוד מתחמי ענישה:** בית המשפט החליט שלא להפריד בין מתחמי הענישה לכל כתב אישום בנפרד, בשל "נסיבות דומות, ואף כמעט זהות". ההתנהלות נתפסת כ"התנהלות אחת בגינה נותן הנאשם את הדין". 6. **קביעת מתחם עונש הולם:** בית המשפט קובע כי המתחם ההולם למכלול העבירות הוא **בין מספר חודשי מאסר בפועל אשר יכול שירוצו בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל**, לצד עונשים נלווים. **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה** 1. **גיל, משפחה, אחריות:** הנאשם בן 52, נשוי ואב ל-15 ילדים. הוא הודה וחסך זמן שיפוטי. 2. **עבר פלילי כבד:** לחובתו 23 הרשעות קודמות, הכוללות מגוון עבירות, כולל עבירות אלימות, סמים, עבירות נשק, ועבירות נגד עובדי ציבור (כגון הפרעה ותקיפת שוטרים). הרשעתו האחרונה משנת 2018. 3. **מאסר מותנה:** כנגדו עומד מאסר מותנה בן 3 חודשים. 4. **מרחק הזמן:** בית המשפט מכיר במרחק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועד היום, וכן מאז הרשעתו האחרונה. הוא מציין כי הנאשם לא צבר הרשעות נוספות. 5. **היעדר שיקולי שיקום:** בית המשפט קובע כי אין שיקולי שיקום בעניינו של הנאשם. הוא סירב למסור דגימות שתן, לא נרתם להליכים קבוצתיים, ולא עבר תהליך שיקומי המעיד על שינוי. 6. **המלצת שירות המבחן:** שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה. **קביעת העונש** 1. **התלבטות בין מאסר בפועל לעבודות שירות:** בשל המרחק מביצוע העבירות והרשעתו האחרונה, וכן נוכח רצונו להימנע מהחזרתו לבית הסוהר, בית המשפט מחליט להטיל **מאסר שירוצה בעבודות שירות, "על הצד המחמיר"**. 2. **הפעלת מאסר מותנה:** בית המשפט מורה על הפעלת חלק מהמאסר המותנה (חודשיים במצטבר, היתרה בחופף), כך שסה"כ העונש שירצה הנאשם יהיה **9 חודשי מאסר בעבודות שירות**. 3. **מאסרים על תנאי:** * 6 חודשי מאסר על תנאי, שירוצו אם יעבור תוך 3 שנים עבירת אלימות מסוג פשע. * 5 חודשי מאסר על תנאי, שירוצו אם יעבור תוך 3 שנים עבירת אלימות מסוג עוון (כולל איומים) או עבירה נגד עובדי ציבור. 4. **קנס:** 5,000 ₪, שישולמו ב-10 תשלומים. **היבטים משפטיים וחידושים (על פי הנתונים)** * **איחוד מתחמי ענישה:** ההחלטה לאחד את מתחמי הענישה עבור מספר כתבי אישום, כאשר הנסיבות דומות, מהווה יישום של עקרון היעילות והרציונליות בדיון המשפטי. זהו אינו חידוש מהותי, אלא יישום מוכר של שיקול דעת שיפוטי. * **התייחסות למרחק הזמן:** בית המשפט מראה כי הוא מביא בחשבון את מרחק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות והרשעתו האחרונה, כשיקול להקל בעונש המרכזי (לעומת מאסר בפועל), אך לא כדי לבטל את הצורך בענישה משמעותית. * **התאמת גזר דין למצב אישי:** למרות היעדר שיקומי, בית המשפט בחר להטיל עונש של עבודות שירות, תוך ניסיון לאזן בין הצורך בענישה מרתיעה לבין הרצון להימנע מהרחקת הנאשם מילדיו (כפי שעלה מטיעוני הסנגוריה). * **הדגשת חומרת הפגיעה בשוטרים:** ההתייחסות המפורטת לפסיקה הדוגלת בחומרה יתרה בעבירות אלו, מדגישה את המחויבות להגנה על אנשי חוק, כערך חברתי עליון. **ביקורת והערות** * **סדר דין:** הדיון התבסס על הסדר טיעון, דבר המצמצם את הצורך בהוכחת העובדות אך מחייב את בית המשפט לבחון את העונש הראוי. * **תסקיר שירות המבחן:** התסקיר היה שלילי, אך בית המשפט אימץ חלק מהמלצותיו בנוגע לצורך בענישה מוחשית. * **אי-התייצבות לעבודות שירות:** ניכר כי היו קשיים בהתאמת הנאשם לביצוע עבודות שירות. ההתייצבות הסופית לתסקיר, לאחר דחיות, מראה על מאמץ, אך ההמלצה הסופית על עבודות שירות "על הצד המחמיר" משקפת את הספקות. * **הפעלת מאסר מותנה:** ההחלטה להפעיל חלק מהמאסר המותנה, במצטבר, מעידה על חומרת העבירות ועל הצורך בהדגשת ההשלכות של עבירות עתידיות. **סיכום** גזר הדין משקף ניסיון לאזן בין מספר גורמים: חומרת עבירות האיומים המופנות כלפי שוטרים, הצורך להרתיע מפני אלימות כלפי אנשי חוק, עברו הפלילי הכבד של הנאשם, אך גם מרחק הזמן שחלף והנסיבות האישיות שהועלו. בית המשפט בוחר בעונש שירוצה בעבודות שירות, תוך שילוב הפעלת מאסר מותנה, קנס ומאסרים על תנאי, כדי להעביר מסר ברור על חומרת המעשים ועל ההשלכות הצפויות של עבירות עתידיות.