סע"ש 45139-12-18

תקציר

בית המשפט קבע כי הודעת דוא"ל ששלחו הנתבעים בנוגע לתובע, עובדת לשעבר, מהווה לשון הרע. המייל, שנשלח למנהל בכיר בחברה החדשה הפוטנציאלית של התובעת, הרתיע את החברה מלהעסיק אותה. הנתבעים לא פעלו בתום לב, וטענותיהם כי המייל היה אמיתי ומוצדק לא נתמכת. משכך, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך 60,000 ₪. עוד מצא בית הדין כי הנתבעים גרמו ביודעין למעסיקה החדש של התובעת להפר את החוזה שלה, שהיה מחייב מבחינה משפטית. המייל שנשלח על ידי הנתבעת היה ניסיון מכוון להרתיע את החברה מלהעסיק את התובע. מעשה זה, שלא היה לו הצדקה, הוביל במישרין להפרת חוזה. בית הדין פסק לתובע 36,000 ₪ בגין הנזקים שנבעו מאובדן ההזדמנות התעסוקתית. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש. פעולות הנתבעים, אשר מנעו את התקדמותה הרצויה של התובעת בקריירה ופגעו בשמה הטוב לאחר שנות עבודה, נחשבו קיצוניות ובלתי מוצדקות. התביעה נגד הנתבע 3 נדחתה מאחר שהתובע לא הביא כל ראיה למעורבותו בתיק. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע 3 שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, ואילו הנתבעים 1 ו-2 חויבו לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.