ע"א 119/90

תקציר

ערעורה של סולל-בונה בע"מ על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה, כאשר בית המשפט אישר כי הקבלן הראשי (סולל-בונה) אחראי לנזקים שנגרמו לאריה שמשון, עובד קבלן משנה שרף עבודות צנרת בע"מ. הפציעה אירעה כאשר עובדי סולל-בונה גלגלו ברשלנות חבית מגג וגרמו נזק לשמשון. נבחנה אחריותו החוזית של קבלן המשנה, במיוחד סעיפים הקשורים לבטיחות, אחריות ואחריות ביטוחית. למרות טענותיה של סולל-בונה, בית המשפט מצא כי קבלן המשנה אינו אחראי לשיפוי הקבלן הראשי, שכן הפרת הבטיחות והפגיעה שנבעה ממנה יוחסו אך ורק לעובדי סולל-בונה. סעיף 13 לחוזה לא הטיל חובות שיפוי על קבלן המשנה, שכן מדובר בהפרות שהתרחשו במסגרת עבודתו של קבלן המשנה עצמו, ולא של סולל-בונה. סעיף 14(ב), שעמד במוקד הערעור, הצביע על שיפוי החל רק אם אחריותה של סולל-בונה כלפי עובדי קבלן המשנה נבעה מתפקידה כקבלן הראשי – פרשנות שלא השתרעה על נזקים הנובעים מרשלנותה הישירה של סולל-בונה. בנוסף, בעוד שקבלן המשנה לא רכש פוליסות ביטוח מסוימות, מחדל זה לא הסיט את האחריות שכן פוליסות אלה נגעו לחבות שילוחית של סולל-בונה ולא לרשלנות ישירה. לפיכך, אישר בית המשפט כי סולל-בונה אינה יכולה לתבוע שיפוי על סמך פרשנותה לחוזה, והערעור נדחה תוך מתן צו לסולל-בונה לכיסוי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 דולר.