ה"פ 40546-09-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית תביעת התובעים, אשר ביקשו לחייב את הנתבעים לאפשר להם לבנות יחידות דיור נוספות על מגרש משותף. השופט קבע כי התביעה הוכרעה כבר בהליכים קודמים בין אותם צדדים, המהווים "מעשה של בית הדין". הדוקטרינה של res judicata, המבוססת על השתק עילה והשתק, מונעת מאותה טענה לעלות שוב. בהחלטות הקודמות צוין במפורש כי הסכם השיתוף בין הצדדים מאפשר לבנות דירה אחת בלבד בכל צד של המגרש. זאת ועוד, בחינת לשון הסכם השיתוף והנסיבות בהן נעשה מעלה כי כוונת הצדדים הייתה שכל צד יבנה בית אחד ללא יחידות דיור נוספות. לשונו הברורה והחד-משמעית של ההסכם מתייחסת ל"בתים" ו"דירות" בלשון יחיד, ומזכירה אותם תשע פעמים. גם מנסיבות גיבוש ההסכם משתמע כי יועדו רק שני בתים, שכן המגרש החזיק קודם לכן בית אחד, והמבקשים רכשו את יתרת המגרש לצורך בניית ביתם. בנוסף, ציינה השופטת כי המבקשים כבר פיצו את המשיבים בגין ירידת ערך נכסיהם בשל חריגות בנייה, כפי שהוחלט בפסק דין קודם. עם זאת, פיצוי זה לא כיסה את ירידת הערך שנבעה מהיחידות הנוספות המוצעות, ולכן לא הצדיק אותן. השופטת גם מתחה ביקורת על כך שהמבקשים התעלמו מעקרון סופיות פסק הדין והמשיכו בהתדיינות משפטית ממושכת, לרבות ההליך הנוכחי, שלא הוסיף צדדים חדשים ולא היה אלא ניסיון לחזור על טיעונים ישנים. לפיכך חויבו המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 9,360 ש"ח, שישולמו בתוך 30 יום. לתובעים ניתנה הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי לוד מרכז בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומתוארך ליום 13/04/2021.