רע"א 2694/92

תקציר

פסק הדין דן בערעור על ההחלטה לבטל פסק דין שניתן ללא הופעתו של הנאשם. החלטתו הראשונית של השופט היטיבה עם המשיב, וקבעה כי אי הגשת כתב ההגנה נבע מרשלנות ולא מחדל מודע. עם זאת, בערעור נטען כי השופט טעה והדגיש כי השיקול העיקרי צריך להיות הסיבה להשמטת ההגנה. מפסיקה קודמת עולה כי על המבקשים לספק הסברים ברורים באמצעות תצהירים, שלא היו ברורים או לא ברורים במקרה זה. השופט סבר כי די בתצהיר שהגיש בא כוח המשיב, אך הערעור חולק על כך, בנימוק של עמימות התצהיר וחוסר ידיעה ספציפית. הערעור מבחין בין תיקים עם הגנה קיימת לבין מקרים ללא הגנה, שבהם יש צורך בתמיכה נוספת באמצעות תצהירים. מאחר שהדבר לא נעשה די הצורך, הערעור מתקבל על הסף, הופך את החלטת בית המשפט המחוזי וקובע כי לא הוכחה הגנה מספקת. אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, והמשיב חויב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח החל ממועד ההחלטה.