בש"פ 1207/97

תקציר

סר חמידאן הגיש בקשה להארכת זמן כדי לערער על עונשו של 82 שנות מאסר בגין ניסיון לרצוח ארבעה סטודנטים. הבקשה, שהוגשה שלוש שנים לאחר החלטת בית המשפט המחוזי, לא עמדה בלוח הזמנים הקבוע. חמידן טען כי תנאי הכליאה הקשים והלמידה על עונשים קלים יותר של אחרים בגין פשעים דומים גרמו לו להבין את חומרת עונשו. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתו. הם נימקו זאת בכך שהעיכוב אינו מוצדק, שכן תנאי הכליאה הקשים אינם עילה מספקת להארכה. בנוסף, היה לחמידאן ייצוג משפטי במהלך משפטו, מה שאומר שעורך דינו ככל הנראה סבר שאין צורך בערעור, וסיכויי ההצלחה היו נמוכים מכיוון שהודה בפשעים וקיבל עונש צודק. בית המשפט הדגיש כי הארכות הערעור הפלילי הן חריגות ונועדו בראש ובראשונה למנוע עיוות דין. במקרה זה, לא היה סיכון כזה, והבקשה נדחתה.