ע"א 604/73

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת מס בין חברה לבין פקיד השומה בנוגע לתשלומים ששולמו למנהל היוצא של החברה. החברה ערערה על החלטת פקיד השומה להטיל מס על התשלומים, שהחברה ראתה בהם מענק פרישה פטור ממס. בית המשפט העליון קבע כי מהות התשלום, בין אם כפיצוי ובין אם כמענק פרישה, היא שאלה משפטית שלא הוכרעה על פי התוויות שהוקצו על ידי הצדדים. בית המשפט קבע כי התשלום, בנוסף לסכום הפטור, חייב במס הכנסה רגיל שכן מקורו בהתפטרות המנהל. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנחת הרכב שקיבל המנהל אינה קשורה לפרישתו ואין לחייבה במס ככזו. באשר לחובת ניכוי המס במקור, קבע בית המשפט כי מענק פרישה אינו מהווה הכנסת עבודה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, ולכן החברה לא נדרשה לנכות מס מהתשלום ששולם למנהלה. בית המשפט העליון קיבל את ערעור החברה, בקובעו כי על המשיב לשאת בהוצאות החברה בגין שתי דרגות המשפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך כולל 3,000 ל"י.