רע"א 15183-01-24

תקציר

השופטת, תמר בר-אשר, החליטה לדחות את בקשת רשות הערעור בשל שיהוי משמעותי וחוסר צדק. הבקשה הוגשה באיחור ניכר, ביום האחרון האפשרי, ולא הצדיקה את מיצוי מלוא התקופה המותרת להגשה. השיהוי הניכר בהגשת הבקשה, יחד עם התמשכות ההליכים בבית משפט קמא, מלמדים כי לא היה מקום שהמערערת תמתין זמן כה רב. יתר על כן, הבקשה נעדרת כשרון. השופט אימץ את החלטתו המנומקת היטב של בית משפט קמא ואת ממצאיו העובדתיים והמשפטיים. הם הסכימו כי ניתן לראות את הנזק שנגרם למשיב כמתרחש בישראל וכי היה על המערערת לצפות אותו. בנוסף, השופט התייחס לשתיים מטענותיו של המבקש ומצא אותן לא משכנעות. הטענה הראשונה בדבר היעדר תצהיר לתמיכה בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הופרכה. השופט הסביר כי לא תמיד יש צורך בתצהיר וניתן להחליפו בראיות משכנעות אחרות. גם הטענה השנייה בדבר התנאים לחלופה הקבועה בתקנות נדחתה. השופט אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי התנאים התקיימו, שכן ניתן היה לראות את הנזק כנגרם בישראל והיה צפוי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא כל צו להוצאות, והיה צורך להחזיר את ביטחונותיו של המבקש.