תאד"מ 21382-01-23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובעת למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בקובעו כי התובעת לא הצליחה להוכיח כראוי את טענתה כנדרש בתקנה 130. ההחלטה מדגישה כי התביעה, במיוחד כפי שהיא מוזכרת בעמוד 66, אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים לפי תקנה 43 לתקסד"א 2018 לקבלה ודינה להידחות. בית המשפט הצביע על הנוהג המקובל בקרב חברות למתן הוראות תשלום או אשראי, הכוללות פרטים כגון מקבל התשלום, תאריך, אמצעי תשלום ועוד, שאף אחד מהם לא טופל כראוי על ידי התובע. למרות שניתנה לה הזדמנות להשלים את המסמכים הדרושים, התובעת לא צירפה את הפוליסה הנדרשת כמצוין בסעיף 22 לתביעה. כמו כן, הטענות שהועלו בהודעה מיום 21.3.2024 לא אומתו בתצהיר שהוגש. בית המשפט התייחס למקרים קודמים, כגון במקרים של ליברה חברה לביטוח בע"מ נ' אבו סביח וליברה חברה לביטוח בע"מ נ' אספן, שם צוינו ליקויים דומים בייצוג אך לא טופלו. בית המשפט הביע חוסר נכונות להצביע שוב ושוב על אלמנטים חסרים בתביעות, שכן הדבר מטיל נטל מופרז ומנוגד לאינטרס הציבורי וכן לתקנות 3(ב) ו-4 לתקשי"ר-2018. משכך, מאחר שהתביעה לא הוכחה, היא נדחתה, תוך שימת לב לתקנות ספציפיות שהופרו, וצוין כי החלטה זו התקבלה מבלי להטיל עלויות נוספות על אוצר המדינה בגין בזבוז זמן. למזכירות נמסר על הפיטורים בהיעדר הצדדים המעורבים.