רע"ב 3482/12

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשה לדחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין עתירת אסיר לחופשה. עקרון העל הוא כי רשות ערעור כזו ניתנת רק אם המקרה מציג שאלה משפטית עקרונית או בעל משמעות כללית מעבר למצבו הספציפי של האסיר. במקרה זה, בית המשפט מוצא כי הבקשה נסובה אך ורק סביב רצונו האישי של העותר בחופשה ואינה מעלה סוגיות משפטיות או משמעותיות רחבות יותר, ועל כן מצדיקה את דחייתה. בקשתו של המבקש לחופשה נבחנה שוב ושוב הן על ידי שירות בתי הסוהר והן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר קבע כי הוא אינו זכאי לחופשה זו. בית המשפט מוסיף ומרחיב לגופו של עניין, וקובע כי לאסירים אין זכות טבועה לחופשות; במקום זאת, מדובר בחיסיון המוענק על פי שיקול דעתו של שירות בתי הסוהר על סמך הערכות מקצועיות, דוחות מודיעין ותקנות. טענת העותר כי מידע מודיעיני ישן לא הצדיק דחיית בקשתו נדחתה, שכן פסקי דין קודמים קבעו כי חשש ארוך שנים לשלום הציבור נותר תקף לאורך זמן. כל הטענות בדבר סתירה בין מעמדו במעצרו לבין מידע מודיעיני זמין נחשבו מופרכות לאחר העברתו לאגף אחר. לאחר שבחן את דו"חות המודיעין, נתן בית המשפט תוקף להחלטה להוציא את העותר מלוח החופשות, והגיע למסקנה כי ראיות למעורבותו בפעילות פלילית מבססות את דחיית בקשתו. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לחופשת חופשה.