ע"א 2108/08

תקציר

פסק הדין בתיק הערעור פוסק לטובת המערער. טענתם הקניינית של המשיבים, אשר טענו כי הזכויות במקרקעין נרכשו על ידי המשיב מס' 1 טרם חתימת חוזי החכירה, נדחית מאחר שהמשיבים לא הביאו כל ראיה לרכישה. גם אם הרכישה הייתה מתבססת, החלטת בית המשפט הייתה נותרת ללא שינוי. גם טענת המשיבים נדחית מטעמים חוזיים. בית המשפט ראה במכתב ששלחו המשיבים ובו הביעו את הסכמתם להחכיר את הקרקע ולשלם את האגרות המתאימות, ופירש אותו כקבלת התנאים מבלי לוותר על תביעתם. עם זאת, בית המשפט מצא כי המכתב פורש באופן שגוי, שכן הוא ייצג את הסכמת המשיבים מטעמים מעשיים ולא שמר על זכותם לתבוע השבה. תחת זאת, החלטת המשיבים להתקשר בחוזי החכירה וליהנות מיתרונותיהם, כגון זכויות בנייה ומכירה, מבלי למלא את חובתם הבלעדית לשלם את דמי החכירה, נתפסת כוויתור על תביעותיהם. תביעת המשיבים נדחית אפוא, והם נדרשים לפצות את המערערת בגין כל הסכומים שהתקבלו על פי פסק הדין שבוטל, לרבות הוצאות, שכר טרחת עורך דין ומע"מ. בנוסף, נדרשים המשיבים לשאת בהוצאות המשפט של המערער הן בבית משפט קמא והן בערכאת הערעור.