ע"פ 6029/03

תקציר

גולן שמאי ומשה חנניה, שהורשעו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות קשירת קשר וסמים, ערערו על גזר דינם, טענו כי הם מופרזים וטענו כי השני הוא העבריין העיקרי. גולן נידון ל-7 שנות מאסר עם קנס, ואילו משה קיבל 70 חודשים, גם הוא קנס. המדינה ערערה על גזר דינם בשל היותם מקלים מדי. בית המשפט הדגיש את הנזק החברתי החמור שנגרם על ידי סמים כמו קוקאין, התייחס להשפעותיו הפיזיות והפסיכולוגיות המזיקות וציין צעדי חקיקה להחמרת הענישה המשקפים את הצורך הדחוף בהרתעה. בית משפט קמא הכיר בחוסר בהירות בראיות ובחוסר עקביות בקביעת תפקידו של כל אחד מהמערערים, שהובילו בתחילה לעונשים לא שוויוניים. בעוד שלמשה לא היה עבר קודם, לגולן היו הרשעות קודמות, המצדיקות עונש חמור יותר. למרות הנסיבות האישיות והטענות לשיתוף פעולה, החליט בית הדין לעררים, בשים לב לחומרתן ולהשפעתן החברתית של עבירותיהם, להחמיר את עונשם של גולן ל-12 שנים ואת עונשו של משה ל-10 שנים, תוך שהוא ממחיש גישה נוקשה הנחוצה למאבק בעבירות הקשורות לסמים, תוך שמירה על הקנסות והחילוטים שהוטלו במשפט.