ב"ל 1383/01

תקציר

התובע, שעבד באותה עת בחברת עלי אטרש בע"מ, עבר תאונת עבודה ביום 18.1.2000 אשר גרמה לו לכאבי גב. האירוע התרחש בעת שתיקן דליפת מים חזקה בצינור ראשי בשפרעם. התובע טען כי בעת שניסה לעצור את זרימת המים, נהדף לאחור והושלך לבור בו עמד. הנאשמים, בני משפחת אטרש שהיו הבעלים והמנהלים של החברה, מסרו עדויות מתחמקות וסותרות, תוך ניסיון להסיט את האשמה ולעוות את העובדות. לעומת זאת, התובע ועדיו מסרו עדויות עקביות על מועד התאונה, מקומה ונסיבותיה, אשר לא הוכחשו על ידי עד המפתח מטעם ההגנה, מוסא. בנוסף, טענת התובע כי הודיע לרופא שלו על תאונת העבודה אך נאמר לו להמציא טופס 250, עליו סירבה החברה, נחשבה סבירה. גרסתו של התובע לאירועים נתמכה גם במסמכים, לרבות טופס "הודעה על פגיעה בעבודה" שנשלח לנתבעת חודש וחצי לאחר האירוע, ומכתב מעורך דינו של התובע למל"ל מיום 6.2.00, בו צוין כי המעסיק סירב להמציא טופס 250. בית הדין מצא את הסברו של התובע להיעדר אזכור של תאונת עבודה ברשומה הרפואית שלו משכנע, מה גם שסירוב המעסיק להמציא טופס 250 הביא לפיטוריו. השופטת קיבלה את גרסת התובע לאירועים וקבעה כי הוא אכן חווה תאונת דרכים במקום העבודה ביום 18.1.2000, כמתואר. עם זאת, מאחר שהקשר הסיבתי של האירוע התאונה למצב גבו של התובע לא היה ברור, מינה בית המשפט את ד"ר אליהו סלטי כמומחה רפואי למתן חוות דעת בעניין זה ולקביעת תקופת אי הכושר הקשורה לתאונה. המומחה התבקש להגיש את ממצאיו לבית המשפט בתוך 30 יום, ושכר הטרחה ישולם מתקציב המדינה. התיק נקבע לדיון ב-15 בנובמבר 2005, וההחלטה ניתנה ב-21 בספטמבר 2005, בהיעדר שני הצדדים.