בר"ע 3189-03-24

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק במהנדס עיר שהועסק בעירייה עד פברואר 2024. החוזה שלהם אושר בתחילה לתקופה קצובה ולאחר מכן הוארך. המהנדס הגיש בקשה להארכה נוספת אך זו נדחתה והובילה אותם לערער. לבית המשפט שיקול דעת האם להעניק סעד זמני, ובמקרה זה החליט השופט שלא להתערב בדחייה, ובחר להפריד בין ההיבט האישי לציבורי של הבקשה. מבחינה אישית, התביעה נדחית משום שלא ייגרם לעובד נזק בלתי הפיך, החוזה טעון פרשנות, והבקשה התעכבה. עם זאת, ההיבט הציבורי מחייב מענה מצד העירייה, שכן הוא מעלה חשש למתן שירותים הנדסיים לתושבי העיר בשל היעדר מהנדס עיר ממונה או מחליף. השופט מורה להעביר את ההחלטה באופן מיידי לעירייה ולמשרד הפנים, ועל העירייה להשיב לטענות הציבור עד למועד שנקבע. מענה זה עשוי לכלול הצעות לסעד זמני עד למינוי ממלא מקום מהנדס העיר. ככלל, בקשת רשות הערעור מתקבלת באופן חלקי; הטענות האישיות נדחות, ואילו הטענות הציבוריות דורשות מענה.