עמ"נ 34396-04-21

תקציר

פסק הדין מאפשר לאזרח ישראלי, הנישא כידוע בציבור עם נתין זר, לחיות יחד בישראל. האזרח הזר נכנס בעבר לישראל בזהות בדויה וגורש. בני הזוג לא יכלו להינשא בישראל בשל אמונות דתיות שונות. למרות שהותו הבלתי חוקית הקודמת של האזרח בישראל וכניסה כוזבת, פסק בית המשפט לטובתם, בנימוק של טעמים הומניטריים והגנה על התא המשפחתי. עוד צוין בפסק הדין כי בני הזוג סיפקו ראיות מספיקות לקשר האמיתי וארוך השנים ביניהם, לרבות מסמכים המפרטים את משק הבית המשותף שלהם ואת הסכם הממון. יתר על כן, בית המשפט קיבל את ההסבר לחוסר ידיעתו של האזרח על עברו של בן זוגו, וסבר כי אין בכך כדי לפגוע בכנות מערכת היחסים הנוכחית ביניהם. בנוסף, בית המשפט לקח בחשבון את מחלתו הכרונית של האזרח ואת תמיכתו של בן זוגו, תוך שימת דגש על היתרונות הנפשיים והגופניים של מערכת היחסים ביניהם. בשל טעמים אלה, פסק הדין התיר את ישיבתם המשותפת בישראל, תוך הכרה בתא המשפחתי שלהם ובכנות הקשר ביניהם, תוך התחשבות גם בהיבטים ההומניטריים.