ת"פ 32591-10-14

תקציר

הנאשם הורשע בשוד קטין, ו.ב., לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. בכתב האישום נטען כי הנאשם גנב מ-ו.ב. באמצעות כוח טלפון נייד בשווי 1,649 NSI וגרם לה ליפול מאופניה. הסדר הפשרה לא כלל הסכמה על גזר הדין, שהושארה לשיקול דעתו של בית המשפט. התובעת ביקשה עונש של שנתיים עד ארבע שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה קיצור תקופת המעצר, תוך שימת דגש על נסיבות חייה הקשות של הנאשמת והודאתה המיידית. בית המשפט שקל את הערך החברתי שנפגע מהעבירה, את חומרת הפגיעה ואת הנסיבות הקשורות ושאינן קשורות לביצוע העבירה. נקבע כי מדובר בעבירה חמורה, בהיותה "מכת מדינה" שבוצעה בקטין חסר ישע. עם זאת, בית המשפט התחשב גם בקבלת האחריות של הנאשמת ובנסיבות חייה הקשות. לפיכך, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, ועוד 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וחויבו לשלם ל-ו.ב. פיצויים בסך 7,000 ₪. גזר הדין ניתן ברף התחתון של טווח הענישה, ולנאשם ניתנה זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.