עמ"נ 51529-09-17

תקציר

הערעור מערער על החלטה הדוחה את בקשותיהם של שלושה אנשים להיות מוכרים כחברים בקיבוץ צרעה. המערערים, זוג נשוי שגדל בקיבוץ ובתם, עזבו את הקיבוץ בשנת 2000 על רקע סכסוכים וחזרו בשנת 2002 כתושבים. עיקרו של הערעור נסוב סביב ההכרה בחברות בהתנהגות, הנמנעת מהוראה מפורשת בתקנון הקיבוץ. טענותיהם של בני הזוג בדבר רכישת חברות בהתנהלות לאחר שנת 1994, עת נכנסה התקנה האמורה לתוקף, מופרכות על ידי מסמכים מקבילים המעידים כי לא היו חברים או מועמדים. יתר על כן, הימנעותו של הקיבוץ מלקדם את מועמדותו להצבעה אינה נתפסת כמפלה, שכן לא הוצג כל בסיס המצביע על כך שמועמד כלשהו יועמד אוטומטית להצבעה. טענות המערערים, הנראות על רקע ההסכמים הכתובים הנרחבים והמקבילים שלהם עם הקיבוץ, חסרות שחר, במיוחד לאור העובדה שהם טענו לחברות רק לאחר החלטה משנת 2010 לפנותם. בנוסף, הטענה כי חברים בעלי השפעה מסוימים בקיבוץ עיכבו את בקשת החברות שלהם אינה מבוססת. ההחלטה נשוא הערר, המבוססת על דו"ח חקירה מקיף, מוצדקת מבחינה משפטית ועובדתית ואינה מותירה עילה להתערבות. למרות ההיבטים האנושיים, הערעור נדחה, ההוצאות נפסקו לקיבוץ, והפיקדון מוחזר בחלקו.