סע"ש 41348-01-15

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם המונח "שכר בסיס" כולל תוספות המשולמות עבור עבודה בשעות נוספות ומענק תפוקה אם לאו. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שכר שונים, הפרשות לקרן פנסיה, קרן השתלמות ופיצויי פיטורים על בסיס שכרו הקבוע לכאורה, לרבות תוספות השכר שלדעתו מגיעות לו. מנגד, טענה הנתבעת כי יש לדחות את שכרה הקובע של התובעת שכן היא כוללת רכיבים שאינם מהווים שכר, המנוגדים לחוק ולהסכם הקיבוצי. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנאשם. התוספות השונות שקיבל התובע לא היו חלק משכר הבסיס; אלה היו תוספות אמיתיות ששולמו עבור עבודה בתנאים מיוחדים. לפיכך, נדחתה התביעה בגין הפרשי שכר ובונוסים. השופטת דחתה גם את תביעות התובע להפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות, וכן הפרשי פיצויי פיטורים, ולא מצאה כל בסיס לסכומים שתבעה התובעת. בנוסף, בית המשפט מצא כי תביעת התובעת לפדיון חופשה שנתית נדחתה, שכן הנתבעת כבר שילמה את כל המגיע לתובעת בגין פדיון חינם. כמו כן, בית המשפט קבע כי לתובע שולמה פרמיה ממפעל כנדרש בהסכם משנת 2010 ודחה את תביעתו לסכום גבוה יותר. עם זאת, מאחר והתובע פוטר מעבודתו לאחר עשר שנות עבודה, הוא היה זכאי למענק הסתגלות בגובה שכר אחד, אותו חויבה הנתבעת לשלם. לבסוף, בשל הפער המשמעותי בין הסכום הנתבע על ידי התובעת לבין הסכום שנפסק, חויב התובע לשאת בהוצאות הנתבעת.