בג"צ 3819/13

תקציר

העתירה מערערת על החלטת המשיב לדחות את בקשתו של העותר למעמד עולה לפי חוק השבות בשל חשש לשלום הציבור הנובע מעברו הפלילי. בית המשפט מוצא כי המשיב פעל במסגרת סמכויות שיקול הדעת בדחיית הבקשה. החלטת המשיב מוצדקת נוכח האישומים המיוחסים לעותר בבריטניה, ניסיונו להימלט ממשפט שם, וביצוע עבירות בישראל הקשורות להונאת זהות ושימוש במסמכים מזויפים כדי לחמוק מאכיפת החוק. העבירות בהן הודה העותר בישראל נחשבות כראיה מספקת לרישום פלילי העלול לסכן את שלום הציבור, ובית המשפט מציין את חומרתן של עבירות אלה ואת השפעתן על שלטון החוק. בנוסף, נסיבות העבירות המיוחסות לעותר בכתב האישום הבריטי מעלות חשש נוסף למסוכנותו הפוטנציאלית לשלום הציבור. בית המשפט מכיר בכך שהערכה מלאה של כתב האישום הבריטי וראיות תומכות לא התאפשרה בשל התנגדות השלטונות הבריטיים, אך אין צורך להכריע רק על בסיס זה, שכן די בעבירות שבוצעו בישראל. בית המשפט מתייחס גם למידתיות החלטת המשיב, ומציין כי שינוי נסיבות עשוי להביא לבחינה מחודשת של הבקשה. יתר על כן, בית המשפט מציע כי ייתכן שיידרשו הליכי הסגרה במקום גירוש, מה גם שנראה כי הרחקתו של העותר נועדה לאפשר את העמדתו לדין בבריטניה. העתירה נדחית, אך העותר יישאר במעצר למשך 30 יום כדי לאפשר לצדדים לשקול את האפשרויות העומדות בפניהם בנוגע להסגרה. פסק דינו של השופט ח' מלצר ניתן פה אחד בהסכמת השופטים י' עמית וא' שוהם.