ת"א 23380-11-15

תקציר

בית המשפט מצא כי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל על עובדות המקרה, שעניינן הלוואות שניתנו לנתבעים על ידי התובעים, ולא מכירת שיקים כפי שטענו התובעים. התובעים לא עמדו בדרישות החוק לחוזי הלוואה, מה שאומר שהסכמי ההלוואה אינם תקפים. יתר על כן, הראיות הראו כי לנתבעים לא נפרעו חובות, שכן רבים מהשיקים שהוצגו על ידי התובעים כהוכחת חוב לא הוחזרו לנתבעים, והתובעים לא ניהלו רישום נאות של ההלוואות. עוד קבע בית המשפט כי הסכם הלוואה ומסמכים נלווים הקשורים למשכון על דירת הנתבעים הם הסכמי מראית עין, שנחתמו בתואנות שווא ולפיכך אינם חוקיים. לא הובאו ראיות לכך שהנתבעים קיבלו הלוואות כלשהן מצד שלישי, והתובעים לא מילאו את התחייבויותיהם בנוגע לערבות. ככלל, פסק בית המשפט לטובת הנתבעים, והורה על ביטול הסכמי ההלוואה, מחיקת הערת האזהרה והמשכון על דירת הנתבעים ותשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לנתבעים. התובעים חויבו לסגור את תיקי ההוצאה לפועל, ואילו הנתבעים חויבו בהוצאות משפט מהתובעים, וכן מצד שלישי ועורך דין המעורבים בתיק.