ע"פ 6570-09-17

תקציר

פסק הדין דן בהגדרת "פרסום" כהגדרתה בחוק והאם היא חלה על פוסטים שנעשו בקבוצות וואטסאפ. קביעתו של בית משפט קמא כי פוסטים בוואטסאפ יכולים להוות "פרסום" כל עוד הם נעשים בקבוצות שבהן לא כל החברים מכירים זה את זה באופן אישי ואין שיקול דעת מצופה מקובלת. השאלה המרכזית שנדונה בערעור היא האם קיימת אפשרות ממשית שהפוסטים המדוברים יובילו למעשה אלימות. השופט קובע כי שגה בית משפט קמא במסקנתו כי לא הייתה, בהתחשב בתוכן הפוסטים, באווירה ששררה באותה עת סביב פינוי עמונה ובפוטנציאל להפצה ויראלית של המסרים. השופטת מדגישה כי הפוסטים הכילו קריאות ברורות לפעולה וכי הקבוצה שנחשפה לפרסומים היא כזו שבה החשש מאלימות גדול בהרבה מזה של הציבור הרחב. ההגנה טענה להגנה מפני צדק ואכיפה בררנית, וטענה כי המשטרה לא פעלה נגד חברים אחרים בקבוצת הוואטסאפ שהעלו פוסטים דומים. השופט מציין את הקושי בהקשר זה, אך מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי אין מדובר במחדל חמור דיו כדי לבטל את כתב האישום, במיוחד בהתחשב בחלקו הגדול יחסית של המשיב בתפקידים קיצוניים בקבוצה. בסופו של דבר, השופט מחליט כי יש לקבל את הערעור, המשיב מורשע בהסתה לאלימות, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין.